" גם אני חולה, מאהבה. " הוא מלמל, אני חושבת לפחות שזה מה שהוא אמר.
" מה? "
" אמרתי שגם אני חולה בגלל הסופה. " הוא תיקן את עצמו במהירות ובקול רם יותר, אה.. הוא אמר הסופה.
ברור שהוא אמר הסופה, טיפשה שכמותי.
הוא לא אוהב אותי.
# כמה ימים מאוחר יותר #
זה ברצינות, הדבר היחידי שאני חושבת עליו מאז אותו יום. למרות שנשארתי חולה בבית בגלל זה, הרגע הזה חוזר לראש שלי כל הזמן. " היי סטייס. " עניתי לשיחת הטלפון במהירות.
-" היי אמ. איך את מרגישה? " היא שאלה.
" לא משהו, האמת. איך בבית ספר? " שאלתי, מקווה שתענה לי משהו שקשור להארי.
-" בסדר. " המשיכה בתמימות, אפילו שיכולתי לשמוע את החיוך על פרצופה.
" ו.. הארי? " כססתי את ציפורניי בתהייה.
-" אוי את כל כך פאקינג מאוהבת!! " היא כמעט וצעקה בהתרגשות.
" די, תיהיי בשקט! " כעסתי והשפלתי את עיניי, אני באמת מאוהבת?
-" הארי עכשיו בדיוק עם.. לא משנה. " היא באה להגיד משהו אבל נרתעה.
" מה? מה זה? תגידי לי. " התעקשתי.
-" הוא עם ג'ולייט, אמה. "
" אה.. " מלמלתי מאוכזבת, " ומה.. מה הם עושים? "
-" אמה.. " היא דיברה בקול כואב ולא רצתה להמשיך להגיד.
הבנתי לבד.
למה אני בכלל מתאכזבת? למה אני מצפה ממנו למשהו טוב? הרי הוא הוכיח לי שחוץ מלפגוע בי בדרכי הדיבור ואז לנשק אותי זה הדבר היחידי שהוא יכול לעשות. הוא נחמד אליי, אבל אפילו שאני יודעת שהוא נחמד רק אליי ולא אל אף אחד אחר מלבדי, זה לא מספיק. אני יודעת שהארי נפתח אליי בצורה שהוא לא נפתח אל אף אחד אחר, אבל זה לא מספיק.
כי הוא לא אוהב אותי.
" הם מתנשקים? " מלמלתי, משום מה הרגשתי שהלב שלי נשבר.
-" אמה.. את יודעת מה? פשוט עזבי אותו, הוא לא שווה את זה. שמעת? הוא לא שווה את זה. ידעת את זה מההתחלה. "
" כן, את.. את צודקת. אני והוא בכלל לא ביחד, סתם התנשקנו כמה פעמים ו.. והוא עושה לי איזה משהו בבטן ו.. " נשברתי וקברתי את ראשי בכרית, " אני אבודה. "
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
