" יש לך רגשות אליי? " שאל אמט.
" מ-מה? " גמעתי רוק והתרחקתי טיפה הצידה.
אני שונאת את החיים שלי.
" אני יודע שאת עם הארי, ושאת מאוהבת בו, אני יודע. אבל אני גם שם לב שבזמן האחרון.. זאת אומרת, את מסתכלת עליי ועל לולה הרבה, והארי אומר שאת מתנהגת מוזר, ולולה חושדת שאני ואת יחד כבר. אז אני צריך לדעת.. " הוא גמגם, " את מרגישה אליי משהו? "
" מאיפה זה הגיע? " כיווצתי את גבותיי והתרחקתי אפילו יותר. לא יכלתי להיות קרובה אליו באותו הרגע.
" אמה.. " הוא היה חסר סבלנות לגמרי והתעקש שאענה לו.
" אני לא מרגישה אלייך כלום, אמט, אמרתי לך את זה כבר. " הודיתי והוא נשם נשימה עמוקה.
" אז משהו באמת חייב לעבור עלייך.. " הוא אמר חוקר את פניי, " קרה משהו? "
" חוץ מהיום של אמא שלי.. כלום. " ניסיתי לחשוב על משהו כדי לחרטט אבל לא עלה לי כלום. לא רציתי להודות באמת. לא רציתי להודות בבלבול שלי, כי אני פשוט יודעת שהוא יעבור, בסופו של דבר. " לא שכחת ממני, נכון, אמט? " שאלתי בקול שקט, אך עיניי היו נדיבות. " פשוט, הרבה זמן לא דיברנו או סתם ישבנו יחד לפיצה ואני מתגעגעת אלייך, המון. "
" גם אני אלייך אמ. " הוא צבט את לחיי וחייך אליי חיוך גדוך, " אולי אנחנו באמת צריכים לשבת לפיצה יחד, כמו פעם. " השיב עם קריצה.
" ומה עם היום הולדת שלך? " פערתי את עיניי בהפתעה, " אתה לא מתרגש? "
" נה.. לא ממש. " שנינו צחקנו ואמט המשיך להסתכל עליי במבט מחוייך, ברגע הזה הבנתי כמה אני מתגעגעת לקשר שהיה לנו לפני שלולה נכנסה לעיניין. אבל אם היא עושה אותו מאושר.. אז אני אהיה האחרונה לעמוד ביניהם.
" אז זה.. זה כבר רישמי עם לולה? " גמגמתי, מקווה שלא ייקח את זה למקום אחר.
" כן, היא מדהימה, אמ. אחרי מה שהיה לי איתך, חשבתי שאני בחיים לא אצליח לעבור הלאה.. אבל עכשיו יש לי את לולה. " הוא השיב, ואם להגיד את האמת.. יש לי תחושה שהוא משקר. אבל אולי אני רק רוצה להאמין שהוא משקר.
" אני שמחה בישבילך, " ניסיתי לחייך, " אני שמחה שמצאת מישהי שאוהבת אותך ושאתה אוהב אותה. "
" תודה, אמ. את באמת החברה הכי טובה שיכולתי לבקש. " אמט נתן לי חיבוק חזק, אחד כזה שעוטף אותך מכל הכיוונים.
" אין על מה.. " הלב שלי דפק כל כך מהר, ושנאתי את זה. שנאתי כל שני, כל דפיקה.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
