Part 58

3.5K 193 42
                                    

▪ נ.מ אמה ▪

" את בסדר עכשיו? " סטייסי החזיקה את ידי, יושבת ליד מיטת בית החולים המעצבנת. הלוואי ויוציאו אותי מכאן כבר, אני מתגעגעת הביתה ואני כבר בסדר גמור.

" אני בסדר, אני רק רוצה לצאת מכאן. " נאנחתי והשענתי את ראשי לאחור.

" והארי? " יש לי תחושה שהיא די פחדה לשאול. כל הזמן הזה שהייתי בבית החולים התחמקתי, תמיד כמישהו התקשר ביקשתי לא לבוא והמצאתי איזה תירוץ מטומטם רק כדי להישאר לבד.

" מה עם הארי? " היתממתי וקיוויתי שהיא תבין את הרמז ולא תכריח אותי לדבר עליו. אני אוהבת אותו, יותר מהכל, באמת, אבל.. קשה לי להיות איתו עכשיו.

" מה קורה איתכם? "

" כרגיל. " עניתי בפשטות.

" אמה.. ספרי לי את האמת. " היא הגניבה לי מבטים של 'אני החברה הכי טובה שלך' אז הייתי חייבת לספר.

" לא בא לי עכשיו, בא לי ספייס ממנו. אני רוצה לחזור הביתה ולקרוא כל היום ספרים, אני רוצה לשכוח מכולם רק לכמה ימים, במיוחד ממנו, ולנוח לבד. למה לבקש שקט זו בקשה גדולה כל כך? "

" כן, אמה, לבקש שקט מהארי זו בקשה מאוד גדולה. " היא גיחכה, " וחוץ מזה, הארי באמת אוהב אותך, ושתינו יודעות את זה, הוא לא יוותר לך אחרי שאת לא וויתרת לו. " היא חייכה.

" הוא כבר ניסה לוותר, לפני כמה ימים. " שילבתי את ידיי יחד עם הכאב בבטני אך המשכתי להסתכל לתוך עיניה של סטייסי.

" מה זאת אומרת? "

" זאת אומרת שהוא ניסה סוג של להיפרד ממני. " דיברתי בשקט, הבנתי עד כמה חמור זה נשמע. לפחות בישבילי.

" אה, זה? " היא צחקקה יחד עם גלגול עיניים, " שטויות, ריגשי! הוא סיפר לי הכל ואת יודעת שזה ממש לא ככה. " היא גיחכה וסידרה את שיערה מול מראה קרובה.

" אהמ-אהמ. " הארי עמד בדלת וכחכח בגרונו, רומז לסטייסי לצאת בדרכים משונות.

" זה הקיו שלי. תיהיי בקשר, אמ. " היא נתנה לי נשיקה על המצח ויצאה מחדר ההתאוששות שלי. הארי הסתכל עליי במבט מבקש, יכלתי להעיד שהוא פחד ותהה אם הוא יכול להיכנס ולהתיישב או לא.

" היי, מה שלומך? " הוא לא ניסה לנשק אותי על השפתיים ועבר ישר ללחי. וזה טוב, כי לא רציתי להתחמק ממנו אז הוא עשה את זה בישבילי.

" יותר טוב. " התיישבתי באיטיות לכבודו, אפילו שכאב לי, זה לא ממש עיניין אותי.

Meant To BeWhere stories live. Discover now