Part 55

3.6K 187 42
                                    

" שוב שמעתי אותה מדברת עליו. היא אמרה שהוא אמר לה שהוא שמח שהם חזרו להיות ביחד ושהוא לא מפסיק להתחנן שתסלח לו. " התיישבתי ליד סטייסי בספסל הקבוע של החברים.

" ואת מאמינה לשטויות האלה? " סטייסי שאלה, מזיזה את שיערה לאחור וממשיכה להתעסק בטלפון שלה.

" האמת? אין לי סיבה להאמין. היא יכולה לדבר על כל הארי אחר ואני סומכת על הארי שלי. " שילבתי את ידיי שקועה במחשבות, " הוא אוהב אותי. הוא לא יעשה לי דבר כזה בחיים, וזהו. אני בטוחה בזה. "

" אני שמחה לשמוע את זה. " סטייסי חייכה וטפחה על שכמי, משהו בעיניים שלה היה נראה לי מוזר.

" ולמרות זאת.. " מלמלתי בעצבות, " מה אם זה נכון? מה אם הוא באמת בוגד בי איתה? את חושבת שהוא היה בוגד בי עם ג'ולייט? "

" הבנתי. " שמעתי את קולו של הארי עומד מאחוריי ובשנייה הסתובבתי, " זאת הסיבה שהתנהגת כל כך מוזר ומרוחק. את חושבת שבגדתי בך. " הוא גיחך בציניות והסתכל עליי במבט כל כך מאוכזב.

" הארי- "

" -אל. כמה חברים קוראים לי שם. " הוא סימן את ג'ייק והשאר והלך אליהם, לא משאיר לי אפשרות להתמודד עם מה שקרה.

" ברצינות?! ברור. ברור שזה יקרה. " התיישבתי בייאוש בחזרה על הספסל, " מה עכשיו? " קברתי את ראשי בין ידיי וקולי היה מרוסק לגמרי.

" די הבאת את זה על עצמך, סיס. לא היית צריכה להגיד את הדברים האלו. הרי שנייה לפני אמרת שאת סומכת עליו. " היא טפחה על שכמי כשאמט וג'וני פשוט צצו משום מקום.

" תגידו, קרה משהו להארי? הוא נראה סופר עצבני. " ג'וני שילב את ידיו והתיישב איתנו.

" רבתם? " אמט שאל, סטייסי הנהנה לכיוונו כן, אבל שיפסיק לדבר. הוא הנהן בשקט והתקרב אליי טיפה, " יהיה בסדר. " הוא אמר בשקט ואני חייכתי חיוך קטן.

" אני חייבת לדבר איתו. אתם יודעים מתי הוא מסיים היום? " שאלתי את הבנים, הם אמרו שהוא מסיים בשלוש וחצי, אז החלטתי פשוט שאחכה בבית ספר שעתיים, גם אם אני מסיימת באחד וחצי.

▪▪▪

" שמעתי אתמול את ההורים שלי רבים צעקות, פחדתי מדי אז פשוט יצאתי מהבית והם אפילו לא שמו לב. הלכתי לג'וני והוא ניסה להרגיע אותי אבל זאת הפעם הרביעית השבוע. " סטייסי אמרה בכאב, ישבנו יחד בהפסקה בתוך כיתה סתם כדי קצת להתבודד מכולם. לא רציתי לראות את הארי מתעלם ממני.

" יהיה בסדר, סטייס. אני בטוחה שזה סתם משבר קטן והכל ייגמר בקרוב. אני כאן בישבילך. " חייכתי אליה וטפחתי על שכמה, " את יכולה לבוא אליי מתי שרק תרצי. הבית שלי פתוח בישבילך, כל מה ששלי, שלך. זוכרת? " קרצתי לה והזכרתי לה בדיחה ישנה של שתינו, היא צחקקה וחיבקה אותי חזק, מודה לי על הכל.

Meant To BeWhere stories live. Discover now