בדרך לבית של הארי מסטייסי יצא לי לחשוב על הכל מחדש, נקי יותר ולא מבולבל. הארי נפגע מלראות אותי מתנשקת עם אמט, כשידעתי שכל הזמן הזה הארי חושד שאולי יש לי רגשות אליו. בגלל שהארי נפגע, הוא לא חשב והחליט לפגוע בי בחזרה, בישביל לשכוח את הכאב שלו. ואם זה באמת נכון, זה אומר שסטייסי צודקת, והארי באמת אוהב אותי. ואם הארי באמת אוהב אותי.. אני לא אוותר עליו, לא בגלל שטות. הוא בן אדם מדהים, ואם הוא באמת אוהב אותי, אני לא אסלח לעצמי אם אפספס אותו.
דפקתי על דלת ביתו של הארי, הרגל שלי לא הפסיקה לרקוע באדמה. " רק רגע. " שמעתי את אימו של הארי קוראת, ומיד אחר כך פותחת את הדלת. " אמה! לא ראיתי אותך פה הרבה זמן. מה זה, בכית? " היא פערה את עיניה.
" לא, לא, סתם אלרגיה. מה, את יוצאת? " שאלתי, מסתכלת על התיק שלה.
" כן מתוקה, הארי למעלה למקרה שבאת בישבילו ולא בישבילי. " היא קרצה ואני חייכתי, " ביי חמודה. " היא נשקה למצחי ויצאה לדרכה.
לקחתי נשימה עמוקה, נכנסתי לביתו של הארי וחקרתי את הבית, פוחדת מכל צעד שאני עושה כשאני עולה במדרגות. דפקתי על דלת חדרו של הארי, שממנה לא נשמע אפילו רשרוש אחד, כל הבית דמם. " רגע. " הקול השבור שלו לא השתנה ואז הוא פתח את הדלת. כמה ספרים היו זרוקים בצד המיטה, אחד מהם היה פתוח, אני חושבת שזיהיתי אותו. " אמה? " הוא הסתכל עליי דרך משקפי השמש שלו, מה נסגר? גם בתוך הבית? " מה את עושה כאן? "
שיט, לא תכננתי מה אני עומדת להגיד. " אני לא מאמינה לך. " פלטתי. לא ככה התכוונתי להתחיל אבל, נו, זאת גם התחלה.
" מה? " הוא כיווץ את גבותיו ונראה כל כך עייף. תנועות הגוף שלו היו מיואשות והוא דיבר בצורה איטית ובלתי נסבלת.
ונמאס לי ממשקפי השמש האלו.
" כן, אני לא מאמינה לכל מה שאמרת לי אז. אני לא מאמינה לך. "
" את לא מאמינה לי כשאני אומר שאני משחק בך? זאת חייבת להיות רמה אחרת של מושפלות. " הוא צחקק בעייפות, הוא היה נראה מותש ביותר.
" תפסיק, אני יודעת שאתה משקר. " השתדלתי לדבוק במטרה אפילו שהדברים שהוא אומר יכולים להרוס את הלב שלי בשניות. " אני יודעת שאתה אוהב אותי, אני יודעת. " הדמעות מיהרו לעלות לעיניי ברגע שהתחלתי לדבר על זה, אם הוא יכחיש שהוא אוהב אותי אני לא יודעת איך אני אגיב. אני מפחדת שאשבר כאן, מולו. " אני לא מתכוונת לוותר על האהבה שלנו. לא כל כך מהר. " מסמרתי את האצבע שלי באמצע החזה שלו עד שהוא נתקע בכיסא ונעצר.
" שטויות. " גיחך.
" אתה עם משקפי שמש בתוך הבית? מה אתה מסתיר? " הסרתי במהירות את המשקפי שמש שלו מבלי שהוא הספיק לעצור אותי, וזוג העיניים היפות של הארי, שפעם היו ירוקות ושמחות, נגלו אליי הפעם בתור חיוורות, עייפות, ואפילו אדומות.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
