הסתכלתי על המעטפה הקטנה שקיבלתי מהארי, מחזיקה אותה בידיים חלשות. פתחתי אותה בזהירות והוצאתי ממנה תמונה, (התמונה שלמעלה) ודף קטן מקופל. זו הייתה התמונה שלקחנו בתוך המכונה כשהיינו בקניון לפני כמה זמן, עשינו המון כאלה. באתי לפתוח את הדף אבל ראיתי שכתוב משהו מאחורי התמונה.
" אני לא מתכוון לוותר על זה. "
פתחתי את הדף כשהדמעות כבר עולות לעיניי, מקווה לא לפרוץ בבכי.
" הלוואי ויכולתי להסביר לך במילים מה אני מרגיש כלפייך. זה טיפשי, אבל אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם, ואין דבר בעולם שיוכל לשנות את זה. כי את.. את מחזיקה את הלב שלי בין הידיים הקטנות שלך. את הבן אדם שארצה לחלוק איתו את הרגעים המאושרים, העצובים, הכואבים, הכועסים, והרגועים שלי. בעצם, את הבן אדם שארצה לבלות איתו את כל הרגעים בעולם. ונכון, לקח לי כל כך הרבה זמן להבין את זה, אבל אמה, את האהבה של החיים שלי. אני כבר הייתי טיפש פעם אחת, אני כבר וויתרתי עלייך אבל את באת והתעקשת. ואני נשבעתי שאני לא אוותר עלייך יותר בחיים. אז אני רוצה שתדעי.. את אולי נמצאת במרחק אלפי קילומטרים ממני אבל אני ממשיך לאהוב אותך יותר מכל אחד אחר.
ועכשיו תורי לא לוותר.
כי את, אמה, שינית את החיים שלי ברגע שנכנסת לתוכם בסערה, ואני לא רוצה שהם ישתנו בחזרה.
שלך,
ורק שלך, ולעולם אהיה שלך,
הארי. "
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
