" הכל בסדר? " הוא בא לנשק אותי אבל זזתי במהירות.
" לא יודעת, תגיד לי אתה. " שמתי את הטלפון בפרצוף שלו ונתתי לו חקרוא את ההודעות. מישהי התקשרה אליו ממספר לא מזוהה וכתבה לו, 'בייב?'
'למה אתה לא עונה??'
'אוי אתה בטח עם החברה הזאת שלך'
'תענה לי כבר, אני מתגעגעת אלייך'
'אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך מאז אותו הלילה..'
" אמ, אני נשבע לך שאין לי מושג מי זאת או מה היא רוצה ממני. " הוא גמע רוק והסתכל אל תוך עיניי.
אני מבולבלת.
" אני אפילו לא יודעת איך להגיב לזה. " כעסתי והתרחקתי ממנו, מסתובבת סחור סחור ברחבי הבית.
" בייבי.. אם יש לך טיפת אמון בי את חייבת להאמין לי שאין לי מושג מה קורה פה בדיוק כמוך. " הארי תפס באגני ועצר אותי מלקבל סחרחורת. לא רציתי שהוא יעזוב.
" הארי.. תגיד לי את האמת, בבקשה. יצאת לבר או משהו בזמן האחרון? " הסתכלתי לתוך עיניו, מקווה לשמוע תגובה שלילית. " את האמת, הארי. " הזהרתי. מבחוץ נראיתי בעלת ביטחון ואומץ, אבל בפנים הרגשתי כיאילו אני נקרעת לשני חלקים. אני לא מוכנה לבשורות מהסוג הזה אחרי אתמול, אתם חייבים לתת לי לפחות יום להירגע.
שמעת, אלוהים?
אל תתעסק עם הארי. אני צריכה אותו.
" לא. " הוא השיב בביטחון, מה שנתן לי לנשום נשימה עמוקה ולהתחיל לחשוב. " בייבי.. את הדבר הכי חשוב לי בעולם. את כבר אמורה לדעת את זה עכשיו. בבקשה תאמיני לי. אני יודע איך זה נראה ואני יודע למה זה קשה לך, ואני לא כועס. אבל אני צריך שתאמיני לי. "
" אני לא יודעת מה לעשות. " נשברתי והתיישבתי על אחד הכיסאות. אני כל כל מבולבלת, אבל יותר מהכל, אני מותשת. נפשית, אני פשוט לא יכולה להכיל יותר. אני מרגישה כאילו אני צריכה להיטען מחדש כדי שיהיה לי כוח לדבר על נושא כזה עם הארי.
אחרי אתמול, לא נותר בי כוח.
" אמה.. אני אוהב אותך. אתמול לא הספיק כדי שתאמיני לי? כל הזמן הזה ש.. שנתתי לך לראות את האני האמיתי שלי, ואת עדיין מטילה בי ספק? "
הוא ניסה למשוך את תשומת ליבי אבל התעלמתי ממנו לגמרי, לא היה לי חשק או רצון להיות איתו או לדבר איתו באותו הרגע. " בייבי.. בואי אליי. " הוא משך אותי אליו וגרם לי להסתכל עליו, " אם אנחנו רוצים להיות ביחד את חייבת לסמוך עליי. "
YOU ARE READING
Meant To Be
أدب الهواة#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
