" טוב, אם כך העבודה תיהיה להגשה בעוד שבועיים, אני רוצה מיצגים של לא פחות מדימוי תלת מימדי. " המורה אמר כשהצלצול נשמע, אז לי ולאמה יש עבודה חדשה להגיש. ולא פחות מזה, הוא גם רוצה שאלך אליה היום הביתה ואעביר לה את החומר.
ובכן, מי אני שאתנגד?
" האז, אתה מקשיב לי בכלל? " לא שמתי לב שחלמתי בהקיץ ושג'ולייט עומדת מולי ומדברת. היא לא יודעת שאני ואמה התנשקנו, ואני מוצא את זה כדבר הנכון לא לספר לה. היא מפחידה, באמת מפחידה. אבל אני לא מפחד ממנה. אני יודע שהיא מקרקרת סביבי ולא ההפך, היא צריכה אותי ולא אני אותה. היא מרגישה חזקה יותר כשיש לה חבר, אני יודע, ואני גם יודע שהיא אוהבת את מה שאני נותן לה כשאנחנו ביחד, אבל אנחנו לא באמת זוג. אנחנו לא זוג אמיתי כי אין בלב שלי שום אהבה אליה, אני מסתכל עליה ואני מרגיש פשוט.. ריק.
למרות שאני והיא כל הזמן נפרדים וחוזרים, אני לא מרגיש אלייה אפילו טיפת רגש, אף פעם לא הרגשתי. אנחנו 'הזוג של השכבה', רק מפני ששנינו נראים טוב, ושנינו מושכים המון תשומת לב. אני עם הבנות, והיא עם הבנים. כעיקרון, סתם זוג מזוייפים. שמעתי עלייה ועל דרייק מיא׳4, אבל לא היה לי אכפת, כי באותו ערב בדיוק הייתה איזו אחת בשם מרלה- לא משנה, אני סוטה מהנושא.
הבנתי הכל, רק אחרי שאמה נכנסה לחיים שלי.
נכנסה בסערה ועכשיו היא מתכוונת לצאת. אני לא רוצה שהיא תצא. אבל איך אני בדיוק אגרום לה להישאר? היא בכלל תרצה להישאר אם אבקש ממנה?
לא. אני לא אבקש.
" כן, כן אני מקשיב. " ניערתי את ראשי והסתכלתי עליה, שיערה הבלונדיני הצבוע אסוף לקוקו גבוה והאודם שהיא שמה ורוד מידי לטעמי.
" אז כמו שאמרתי, די התגעגעתי אלייך.. " היא הניחה את זוג ידייה על עורפי בחיוך, " אולי אני אבוא אלייך היום בערב? " היא שיחקה בקולר של חולצתי וידעתי בדיוק למה היא מתכוונת.
" אני לא יכול, מצטער. " אני מתנהג אליה כמו זין תמיד, ובכלל לא אכפת לה. היא איתי רק מסיבה אחת, מאותה סיבה שאני איתה. נוח לה שיש לה אותי, בדיוק כמו שלי נוח שיש לי אותה. והיא ממש אוהבת את תשומת הלב. ובכן, היא לא מקבלת אותה ממני בזמן האחרון. היא לא מקבלת אותה מהרגע שהכרתי את אמה, לעזאזל. אבל זה סתם כי אני קצת מבולבל. עוד מעט זה יעבור, ואני אחזור להיות הארי, אני חייב.
ברגע שאמה תצליח לצאת מהעולם שלי זה יעבור.
היא צריכה לצאת.
הלכתי לביתה של אמה, כמו שהמורה ביקש, ולמרות שלא ממש רציתי ללכת, הרגשתי ממש לחוץ לפני שעליתי לדירה שלה.
ביררתי באיזה קומה ובאיזה דירה היא נמצאת ועליתי במהירות, אפילו לא עצרתי בבית. דפקתי על דלת ביתה וחיכיתי בקוצר רוח שתפתח כבר את הדלת, הרגל שלי לא הפסיקה לזוז כשהדלת לאט לאט נפתחה. אמה, לבושה בבגדי בית פתחה את הדלת. שיערה היה אסוף לגולגל פרוע והיא נראיתה כיאילו בדיוק קמה משינה. " הארי..? " היא נראיתה קצת מיואשת, כנראה שבדקה בעינית לפני שפתחה.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
