#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17!
אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
קמתי לבוקר חדש לגמרי, רק הפעם, הרשיתי לעצמי לקום עם חיוך על הפרצוף. סובבתי את גופי להארי, מסתכלת עליו ישן בנוחיות כשידיו מחבקות אותי חזק. התלתלים שלו נפלו על פרצופו בצורה מושלמת, הנשימות שלו היו רגועות על פניי ושפתיו היו נראות רכות וורודות לחלוטין. הוא היה נראה כמו מלאך כשהשמש נכנסה מחלונו ופגעה בדיוק בתלתלים הזוהרים שלו ונתנה משב רוח חמים יחד עם ציוץ הציפורים, יכולתי רק לחלום על להתעורר למצב כזה בחיים אחרים. השעה הייתה שבע ורבע, היינו קרובים ללאחר לבית הספר. " הארי.. " מלמלתי בקול ישנוני, " צריך לקום. "
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
" עוד חמש דקות.. " הוא מלמל והסתובב לצד השני של המיטה.
" אנחנו נאחר. " החלטתי להתיישב עליו עד שיקום. " קום כבר! אני רוצה לראות את כולם! אתה קם? " ניערתי אותו עד שנכנע, שפשף את פניו והתיישב על המיטה.
" סיוט להתעורר לידך. " הוא כעס, יושב מולי ללא חולצה ומסתכל עליי בעיניו הירוקות. אל תסתכלי. זה לא יפה. אל. תסתכלי. " על מה את מסתכלת, שובבה שכמותך? " הוא צחק והתחיל לדגדג את גופי, " העיניים שלי זה כאן. " הוא הצביע כשאני והוא ממשיכים לפרוץ בצחוק גדול.
" די, די. אנחנו נאחר. " השבתי, מתגלגלת מרוב צחוק.
" אני לא מאמין שאת כאן. " הוא שם מעליו חולצה והמשיך לכיוון הדאורדורנט. " זה מוזר. זה מוזר, כיאילו הייתי בטוח שתחזרי אבל עכשיו כשאת כאן זה נראה לי מוזר. "
" אתה רוצה שאני אלך? " צחקתי, מסדרת את המצעים מעל מיטתו ושמה מעל משהו לכסות אותה.
" לא, " הוא גיחך, " לא. " הוא הלך לשירותים, ותוך שתי שניות יצא משם עם מכנסיים אחרים לבושים עליו.
" אני צריכה לעבור אצלי בבית, לשים את המזוודה. " אמרתי בעודי מוציאה ממנה מכנסיים וחולצה כדי ללבוש לבית הספר.
" תשאירי כאן את המזוודה בינתיים, מאוחר יותר ניקח אותה הביתה. " הוא אמר ולקח כמה בגדים מהמזוודה שלי והניח אותם בארונו. " מה אתה עושה? " מלמלתי, מנסה לחקור את תנועותיו.
