Meant To Be

Part 17

" אתה יכול ללכת הביתה, אני אסתדר, תודה על הכל. " היא אמרה, מבקשת ממני ללכת.

" אני אשאר כדי לראות שאת לא נופלת או למקרה שאת צריכה עזרה. " חיפשתי את התירוץ המספק כדי להישאר וקיוותי שלא תרצה שאלך בכל זאת.

" בסדר. " היא סיננה והתחילה להתקדם לכיוון המקלחת והשירותים, " תרגיש בבית. "

נשכבתי על המיטה שלה וחיכיתי שתצא, ידעתי שבנות מתקלחות הרבה זמן, אבל לא ידעתי עד כמה.

▪ נ.מ אמה ▪

יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לחדר שלי, ראיתי את הארי שוכב במיטתי, כמעט בטוחה שהוא נרדם. ווידאתי שהוא נרדם כדי שאוכל להתלבש בחדר ולא לחזור לאמבטיה מתוך עצלנות. השלתי את המגבת ושמתי חזייה ותחתונים, מחפשת בארון את הפיג'מה שלי. " אהמ-אהמ. " שמעתי את קולו של הארי מכחכך בגרונו במכוון וקפאתי במקום.

אוי אלוהים, למה אתה שונא אותי?

" הארי! " הסתובבתי במהירות, " תכסה את העיניים!! " צעקתי והתחלתי לזרוק עליו בגדים מהארון. הוא התחיל לצחוק ולהתחמק מבגדים שזרקתי עליו.

" למה שאעשה דבר שכזה? " הוא התחכם בעוד אני מכסה את גופי עד כמה שאפשר עם אותה מגבת.

" הארי! " לא ממש הייתי מופתעת מהתגובה שלו, זה הארי, בכל זאת.

" אוקיי, אוקיי. " הוא צחקק ושם כרית על פניו.

" תודה. " נאנחתי ושמתי בגדים מעל גופי,
" אתה יכול להוריד את הכרית עכשיו. "

" בפעם הבאה פשוט אל תתלבשי מולי. " הוא קם מהמיטה והתקרב אליי.

" אני חשבתי שאתה ישן! " התגוננתי ושילבתי את ידיי, מעניין אם הוא חושב שאני נראית טוב.

" אבל זה בסדר, אני אוהב את זה שאנחנו ככה, 'פתוחים אחד עם השני'. " הוא חייך והתחכם איתי.

" אוי, תשתוק. " נאנחתי ודחפתי אותו דרך חזהו. הוא צחקק וניסה להתקרב בחזרה אך בטעות דרך על רגלי הדרוסה.
" אחח! " קפצתי ברכות והרמתי את רגלי, בלי כוונה נופלת על המיטה כשהוא מעליי. או אולי עם טיפה כוונה משכתי אותו, ממש טיפה.

" שיט, סליחה. " הוא התנצל והתרומם במהירות.

" הארי.. " רציתי להגיד לו שאני רוצה שהוא ינשק אותי, אבל מיד התחרטתי. כל היום חשבתי על זה שאני צריכה לשכוח ממנו, אבל משהו ביקום הזה פשוט מוצא דרך להחזיר אותנו יחד, ושנינו, או לפחות אני, מתכחשת לזה.