התחלנו ללכת לכיוון הבית שלו, אני עדיין לגמרי לא רוצה לדבר איתו. רק אם צריך, ואם לא, אני פשוט רוצה להתרחק ממנו. הבנתי איזה סוג של בן אדם הוא, ואני לא מתכוונת לתת לו מה שהוא רוצה. שתקתי כל ההליכה, הוא שם לב לזה אבל אני לא חושבת שהוא רצה להגיד משהו. " הגענו. " הוא פתח את הדלת עם המפתח ובית גדול ודי עשיר נפאר לנגד עיניי.
הוא נכנס לביתו וחיכה שאכנס אחריו, אחר כך מיד סגר את הדלת. הוא זרק את התיק בפינת המטבח, אני ניגשתי והנחתי את שלי ליד שלו, הוא התיישב על אחד מכיסאות שולחן המטבח ופתח את הטלפון. " בואי נתחיל. " הוא אמר ועל הקול שלו יכלתי לשמוע כמה הוא רוצה לסיים עם זה. זה הדדי.
" את באה? " הוא העיר אותי מבהייתי ביד המקועקעת שלו, וקפצתי.
" כ-כן. " מלמלתי והתקרבתי קצת יותר.
" מה עובר עלייך? " הוא הניח את הטלפון על השולחן והעביר את המבט המיואש שלו אליי. אבל לא עניתי, פשוט לא היה לי מה. " זה בגלל מה שאמרתי? בסך הכל אמרתי לך לא להתנהג כמו ילדה קטנה. אז הארנב המפגר נגס לך באצבע. זה לא ביג דיל. "
" אתה מתנהג כמו חתיכת אידיוט. אני לא הולכת לתת לך את מה שאתה רוצה ולהתחיל לריב איתך. אנחנו בסך הכל עושים עבודה ביחד, אני לא מבינה למה אתה חייב להפוך את זה לכל כך קשה. " אמרתי והוצאתי את המחברת מהתיק. הפעם הוא היה זה ששתק, הוא היה זה שאין לו מה להגיד, ושמחתי שאני מסוגלת להעמיד אותו במצב שהוא חסר מילים. קבל את זה, הנרי. " מה קרה? פעם ראשונה שמישהי אומרת לך מה שהיא חושבת בפרצוף אז נבהלת? " הוצאתי מה שיש לי, הרי למה לי לשתוק? הוא גם ככה שונא אותי, אני לא מפסידה כלום.
" זה ממש לא העניין. " הוא סינן וניסה להתעסק בדברים אחרים, הכל חוץ מלהסתכל עליי.
" אז מה העניין? " התיישבתי בשולחן והתחלתי לסדר את המצרכים שהוא הניח על השולחן בקבוצות.
" שאת מתנהגת כמו פאקינג תינוקת. " הוא ענה בחוצפה והסתכל לתוך עיניי.
" ואתה מתנהג כמו אידיוט מסריח. ואני לא אתן לך לדבר אליי ככה כשאתה אפילו לא מכיר אותי! " החזרתי בכעס וקמתי מהשולחן. אין לי כוח לזה, אני לא רוצה להתמודד עם עוד בריונים. אם הוא מתכוון להציק לי, אז אני אתקשר למורה ואתחנן ממנו להחליף שותף. אך הוא התעשת על עצמו וקם אחריי, תופס בידי ולא נותן לי ללכת.
אם הוא רק היה נותן לי ללכת.
" נו, תעצרי! " הוא קרא וסובב אותי אליו.
" אני.. מצטער? "
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...