# למחרת #
" היי אמ. " אמט התיישב ליד השולחן שלי בבוקר, " אולי נצא היום לאן שהוא? סרט? "
" היי. " חייכתי, " את האמת שאני לא כל כך מרגישה טוב היום, אולי ביום אחר? "
" מה דעתך על יום שלישי? אני אאסוף אותך בשבע? " הוא חייך את החיוך החמוד שלו והסתכל עליי בעיניו הרכות.
" אוקיי. " חייכתי והמשכתי להתעסק בטלפון.
# יום שני #
אני וסטייסי בדיוק בדרך הביתה, מצאתי את זה כזמן הנכון לדבר איתה על הבעיות שחוזרות כל פעם בימי שני. " יום שני היום. " אמרתי, תולשת עלים משיח ארוך שהלך איתנו לאורך הרחוב.
" ואת מפחדת שתקרה עוד 'תקרית'. " היא השלימה את דבריי מבלי שאמרתי מילה, הנהנתי כאות הסכמה והסתכלתי עליה. אני כל כך שמחה שהיא ואמט מצאו אותי משוטטת ככה ביום הראשון. היא הבן אדם היחידי שאני סומכת עליו בבית הספר הזה, אני מקווה שהיא יודעת כמה היא חשובה לי בתור חברה. אולי אפילו.. החברה הכי טובה שלי.
" אני לא סובלת את זה, כל פעם מחדש! אנחנו כמעט מתנשקים ואז איזה משהו מקפיץ את שנינו, ואז כמובן ממשיכים להתנהג כרגיל. אם היום זה יקרה שוב, זאת תיהיה אולי הפעם העשירית! " נאנחתי בייאוש והיא גיכחה. זה לא מצחיק, זה מרתיח!
" את יודעת מה? פשוט תשימי לזה סוף! " היא לפתע שינתה את מצב רוחה ונהפכה לתוקפנית, בצורה כזאת שגרמה לי לצחוק.
" מה זאת אומרת? " שאלתי חסרת הבנה. האם יש בכלל דרך לשים לזה סוף?
" תציבי בפניו את העובדה שאתם כל הזמן כמעט מתנשקים והוא יכול לבחור אם לנשק אותך או לא ושיפסיק לשגע לך את השכל כבר! "
" את יודעת מה? את צודקת! זה בדיוק מה שאני אעשה. " החזרתי בתוקפנות וכיווצתי את אגרופיי, היא חייכה והייתה מרוצה מתגובתי. שתינו צחקקנו בהנאה.
" וככה גם תוכלי לבדוק סוף סוף מה את מרגישה... " היא חייכה בערמומיות ונתנה לי אגרוף ציני בכתף. גיכחתי מגלגלת את עיניי ודחפתי אותה הצידה ביאוש, היא כזאת ילדה קטנה לפעמים. אבל היא צדקה. הגיע הזמן לשים לזה סוף.
מאוחר יותר, דפקתי על דלת ביתו של הארי וחיכיתי שיפתח, וכמו תמיד, הוא פותח ומעלה אותי לחדר שלו, זה כבר ניהיה הרגל ולא משהו חדש. " אז, משהו חדש שלא הבנת משיעורי ביולוגיה? " הוא שאל, כי אני תמיד באה עם רשימה מוכנה של דברים שהייתי רוצה שיסביר. אבל הפעם לא הכנתי, לא היה משהו שלא הבנתי.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
