#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17!
אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
לא שמתי לב ובעיניי כבר היו דמעות, התנהגתי כמו חרא. זה לא מגיע לאמה, וכל פעם מחדש היא סובלת. אני לא מספיק טוב בישבילה. כל המחשבות הרעות האלה הציפו את מוחי וללא שליטתי עיניי נרטבו, איבדתי את שדה הראייה לרגע והלב שלי דפק כל כך מהר. עשיתי תאונה, עשיתי תנועה חדה עם האופנוע ואני ואמה עפנו באוויר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
" אמה, אל תעזבי! " ניסיתי לצעוק לה לא לשחרר ממני, " אל תעזבי את היד שלי! " אבל היא הייתה חלשה מידי ונזרקה הצידה. אני עפתי על הריצפה ושנינו היינו רחוקים אחד מהשני, ומכאן, גם אני לא זכרתי כלום.
▪ חצי שעה מאוחר יותר ▪
" היי, בחור, בחור, אתה שומע אותי? " קולות סירנות נכנסו לראשי וגרמו למירגנה כשאני פוקח את עיני לשני אנשים שהיו לבושים כרופאים. החלוק הלבן שלהם די הסגיר אותם. " היי, אתה שומע? " הם מחאו כפיים וניסו למשוך את תשומת ליבי. " התעלפת. "
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
" אמה.. " ניסיתי לקום אפילו שהמון חלקים בגופי כאבו. הסתכלתי לכיוונה, היא שכבה על הריצפה, עם דם על פנייה ועוד רופאים מסביבה.
" חברה שלך גם איבדה את ההכרה, אנחנו לוקחים אותכם עכשיו באמבולנס, עברתם תאונה, אתה זוכר משהו ממה שקרה? "
" אמה? אמה! " לא התייחסתי אליהם, קמתי במהירות והעפתי אותם ממני, " אמה! " קראתי בשמה עם קול שבור, תראו מה עשיתי לה. אחד מהשומרים שהיו שם תפס אותי והרים אותי על גבו, אבל נלחמתי בו וחזרתי לעמוד על הריצפה ורצתי אליה בכל כוחי, הייתי חייב לראות מה איתה.
