#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17!
אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
" בייב.. מה קורה? את מפחידה אותי. " הוא ליטף את פניי ולא עזב אותי לרגע, העיניים שלו התכווצו והוא נראה מאוד מודאג. הייתי רגועה ודיברתי נורמלי, אבל משום מה הדמעות פשוט לא עצרו לרגע.
" היא לוקחת אותי הביתה, אני עוזבת. " הסתכלתי על הידיים המשולבות שלנו, הידיים שלי החזיקו את היד שלו חזק מרוב הפחד.
הרמתי את העיניים שלי לשלו באיטיות וראיתי את המבט שלו דומם, הוא נראה בשוק. " מה זאת אומרת עוזבת? " הוא שאל, " עוזבת..? לאן? מה.. אני לא מבין כלום. " הוא מלמל והסתכל על הריצפה.
" היא באה לאסוף אותי בשבע ומחזירה אותי הביתה בכוח, היא לא מוכנה שאשאר כאן. " החזקתי את ידיו ולא הסכמתי לשחרר.
" בשבע? " הוא פער את עיניו, " אמה, אם את צוחקת, אז רק שתדעי שזה ממש לא מצחיק. " הוא אמר.
" אני נראית לך צוחקת? "
" זה לא יכול להיות. אמה- את לא יכולה לעזוב.. את.. את לא יכולה. " הוא התחיל להתבלבל, הוא הסתובב סחור סחור בחדר וכבר עשה לי סחרחורת.
" הארי.. הארי תעצור רגע. " משכתי אותו והעמדתי אותו מולי, בעיניו היה ניצוץ ומסביב הירוק הטהור שבעיניו היה אדום כואב ושורף.
הוא הסתכל לתוך עיניי ותפס בפניי בשתי ידיו, " את לא יכולה לעזוב, אמה. לא. " הוא קבע והניד את ראשו לשלילה, הוא לא רצה להאמין.
אני אוהבת אותו כל כך.
" זאת לא הבחירה שלי, היא מכריחה אותי לחזור הביתה. היא לא סומכת עליי יותר. " הדמעות המשיכו ליפול מעיניי ללא רצוני.
" אני לא מוותר עלייך, אמה, אני לא יכול בלעדייך. אני גם לא מסוגל. " הוא דיבר בשקט עם הקול היפה שלו והסתכל עמוק לתוך עיניי. ראשו התנדנד לשלילה והוא סירב לקבל את הבשורה שאיתה הגעתי.
" גם אני לא רוצה לעזוב אותך. " הרגשתי דמעה חומקת מעיניי ומחליקה באיטיות עד שהיא פוגעת בידיו של הארי.
" את- את לא יכולה לעשות לי את זה. את לא יכולה פשוט לקום וללכת! " הוא כעס, משחרר את ידיו לרגע ומשפשף את פניו האדומות בייאוש, אך מיד תופס את פניי שוב. " כבר וויתרתי עלייך, אבל הפעם אני לא מוותר עלייך, לא שוב. הבטחתי, ואני מתכוון לקיים. את שומעת? אני לא-מתכוון-לוותר. " הוא הסתכל לתוך עיניי ושידר לתוכי כל כך הרבה כאב, מדגיש כל מילה ומילה, ואני? אני יכלתי להרגיש את התחושות שלו דרך העיניים שלו. וכאב לו.
אבל לי יותר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
