#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17!
אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
" תיזהרי! " הוא לפתע קרא ומשך אותי במהירות קדימה אליו וסוג של כיסה אותי בעזרת ידיו כשאני מתכווצת לתוכו. הרגשתי הדף אוויר חזק מכה בי בגבי, משהו כמו מהירות של אופנוע, או אופניים שעברו מאחוריי.
" ממ..מה קרה? " מלמלתי בפחד, מרימה את ראשי אליו באיטיות, מבינה עד כמה אנחנו קרובים.
" איזה.. אופנוען, שלא ממש יודע לנהוג. " הוא דיבר בשקט והסתכל לתוך עיניי. שוב אנחנו קרובים ככה, שוב זה מרגיש כיאילו הוא עומד לנשק אותי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הוא רכן קדימה והסתכל עליי במבט רך עם עיניים ירוקות נדיבות, מבט כזה ששיגע אותי. אך פתאום נדחפתי קדימה כשרמזור הולכי הרגל התחלף לירוק והאיש שעמד לידנו התקדם במעבר החצייה, זה הבהיל אותי ואת הארי אבל כמובן שכמו תמיד, התנהגנו כיאילו כלום לא קרה. אני שונאת כשזה קורה, כבר אמרתי?
כל הדרך לבית שלי שתקנו, שתיקה מביכה כזאת שאת רוצה להגיד כל כך הרבה דברים אבל יש משהו שחוסם אותם. כשהגענו לכניסת הביניין, הסתובבתי להארי כדי להיפרד לשלום, כמובן. " אמ.. לא ממש אמרתי לך תודה, על מקודם, אתה יודע. " מלמלתי בשקט והשפלתי את עיניי למידרכה, " אז תודה. " חייכתי חיוך קטנטן והרמתי את עיניי לשלו.
" בכיף, אני תמיד אהיה שמח להציל אותך מעוד כמה אופנוענים. " הוא התבדח בחיוך ואני גלגלתי את עיניי.
צחקקתי ונשקתי לו על הלחי במהירות, " זה כאות תודה, על מה שעשית. " חייכתי אליו והתחלתי ללכת לכיוון הבניין, " לילה טוב. " מסרתי עם הגב מופנה אליו ועליתי במהירות במדרגות לבניין.
▪ נ.מ הארי ▪
" בכיף, אני תמיד אהיה שמח להציל אותך מעוד כמה אופנוענים. " התבדחתי בחיוך כשהיא מגלגלת את עיניה.
היא צחקקה ולפתע הדביקה לי נשיקה מהירה על הלחי, " זה כאות תודה, על מה שעשית. " היא חייכה אליי חיוך קטנטן והתחילה ללכת לכיוון הבניין בו היא גרה, " לילה טוב. " היא מסרה עם הגב מופנה אליי ועלתה במהירות במדרגות לבניין.
