#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17!
אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
" בבקשה לך, תן לי להיות לבד. " מיד אמרתי, אפילו אל טורחת להסתכל עליו. לא מגיע לו שאסתכל עליו. " איך בכלל ידעת שאני פה? " ניגבתי את פניי, הוא התיישב לידי ונאנח.
" מה זאת אומרת איך, אמה? אני מכיר אותך.. " הוא מלמל והתקרב יותר, מה שגרם לי להתרחק. " אני לא יודע מה שמעת, אבל תקשיבי לי, אני רק צריך שתקשיבי כי יש לי כל כך הרבה להגיד. " הוא התחנן, נוגע בכתפי אך אני מיד זזה.
" אני לא מאמינה שהאמנתי לזה, שנפלתי בפח שלך ושלה, שבאמת חשבתי שאתה מסוגל להרגיש אליי משהו! " צעקתי בכאב, הוא החזיק את ידיי כדי שלא אדחף אותו ממני ונאבק בי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
" אמה.. " הוא ניסה לדבר אך בכל פעם שהוא פתח את הפה הרגשתי כיאילו הוא דוקר אותי שוב.
" איך יכולת, הארי? איך יכולת? " בכיתי כל כך חזק, הוא ניגב את דמעותיי והחזיק את פניי בשתי ידיו. " לא פגעת בי מספיק? לא הספיק לך כל הנזק שכבר עשית? "
" רק תקשיבי לי רגע.. "
" איך יכולתי ליפול בפח שלך? איך הייתי כזאת מטומטמת? זה היה כל כך שקוף! המוניטין שלך היה פאקבוי, וסטייסי כל הזמן ניסתה להרחיק אותי ממך כי היא ידעה שזה יגרום לי להתקרב יותר, אז למה ציפיתי? וסטייסי.. עם סטייסי? דווקא עם החברה הכי טובה שלי? אם אני בכלל יכולה לקרוא לה חברה. זה הכל היה חלק מהתוכנית שלכם! " הצמדתי את אגרופיי לחזהו כשהוא מלטף את פניי ומניד את ראשו לשלילה.
" לא- לא, אמה.. זה לא ככה. בבקשה תפסיקי לבכות, אמה. אני לא אוהב לראות אותך בוכה. " הוא המשיך למחות את הדמעות שנפלו ודיבר בכאב.
איך לו כואב?
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
