לא מוסרי

פרק 22

***כעבור 4 ימים***
ישבתי בחדר לקחתי טושים וציירתי פו הדוב, חזרזיר , איה, טיגר ורו על הגבס שלי , זה היה נחמד, שיפר לי את המצב רוח..
שמעתי דפיקה בדלת החדר שלי , ״מי זה?״ שאלתי לכיוון הדלת הסגורה.. , ״נעמי״ , ״כנסי יא סתומה״ אמרתי לה והיא נכנסה וסגרה את הדלת, ״ממתי את דופקת״ שאלתי זורקת את הטושים על השולחן בחדר שלי, ״אוסטין אמר למטה שאת במצב רוח קרבי..״ היא אמרה, ״כן אני נוסעת היום לקחת דברים מהאקדמיה..״ אמרתי כועסת, ״למה אבל את עצבנית?״ היא שאלה, ״כי..״ התחלתי , ״כי אני יחזור לשם עכשיו רק שלוש פעמים בשבוע, ללימודים! בלי אימונים, בלי כושר.. ״ אמרתי
״מקסימום, אם לא תמשיכי בשנה הבאה באקדמיה את עדיין תוכלי לחזור להיות בנבחרת שחייה של הבית ספר.. ואז אני יחזור להיות המעודדת שלך!!.. אבל את לא עצבנית רק בגלל זה״ היא אמרה לי מסתכלת עלי, אין מה לעשות היא מכירה אותי.., ״היתה אמורה להיות היום התחרות הראשונה שלי״ אמרתי מזילה דמעות, ״הייתי הכי טובה מהבנות, הייתי אמורה לזכות״ אמרתי בכעס עם בכי מעורבב..
״אין מה להתעצבן , זה לא תלוי בך..את תרצי להשאר לראות את התחרות?״ היא אמרה ותכלס היא צודקת, אני שונאת את הפעמים האלה שאני לא מבינה שאין לי מה לעשות ואני לא יכולה להלחם, ואז נעמי מעוררת אותי..
״אני חייבת להשאר.. המאמן שלי רוצה שאני אשאר לראות ולהבין מה המצב בתחרויות..״ אמרתי כועסת, אבל אני ישאר כדי לעודד את ארין.. אני מקווה שהיא תבין שלורן שיקרה לה כל הזמן ותישאר חברה שלי.. אדם מסתבר לא מה שחשבתי..

״את רוצה שאני יבוא איתך?״ היא שאלה אותי מנגבת לי את הדמעות ממקודם עם גופייה כחולה שהייתה על המיטה... כן זו נעמי, היא מוצאת דרכים יצירתיות להגיד איזה בגדים שלי היא לא אוהבת.., ״כן תבואי״ אמרתי לה כשנעזרתי בכתף שלה בשביל לרדת מהמיטה ולהגיע לקביים..
היא עזרה לי לבחור בגדים ולהתלבש.. חורף עכשיו אז אני יכולה ללבוש פיג׳מה רק עם הגבס או טרניג או ג׳ינס רחב.. שמתי ג׳ינס רחב עם קרעים, סוודר זרוק אפור, עם טופ ותחתונים תואמים כם הם בצבע אפור, שמתי נעל אחת.. (על גבס אי אפשר לשים נעל..) שמתי את התיק עליי, שמתי את השעון, שמתי משקפי שמש וירדתי עם נעמי למטה, ״את באה איתנו?״ אוסטין שאל את נעמי כשהוא קם מהספה, ״אכן כן..״ היא אמרה במילים שלא ידעתי שהיא משתמשת בהם , או שהיא יודעת שהן קיימות..

״אנחנו נעודד את ארין ואתה תעודד את טובי..״ נעמי אמרה לו כשהיא עזרה לי להכנס לאוטו, עכשיו זו נסיעה של שעתיים וחצי לאקדמיה, השעה עכשיו 9:00 אני מניחה שנגיע ב11:30 בערך , ״רגע, אין לכם בית ספר היום?״ פתאום נזכרתי, ישבתי מאחורה ליד נעמי ואוסטין ישב מקדימה, ״אני עם דלקת ריאות ״ אוסטין אמר ואז נזכר להשתעל אחרי כמה שניות.. ,אני סתם מבריזה״ נעמי אמרה וזה הצחיק אותי ,  התחלנו לנסוע, שמענו מוזיקה היה כיף בטירוף, עבר כבר שעה מהנסיעה ואז התחיל לשעמם לי, הוצאתי את אחד מהטושים ששמתי בתיק לפני שיצאתי וציירתי סמיילי על הגבס, ״אני גם רוצה לכתוב משהו...״ נעמי אמרה לי חוטפת לי את הטוש מהיד,
״,  my pretty little bitch , I love you so much "
היא הצחיקה אותי במיוחד לאור העובדה שאני יותר גדולה ממנה בחמישה חודשים.. (היא נולדה בפברואר) , ״את הקטנה פה לא אני..״ אמרתי לה צוחקת, אוסטין הצטרף לצחוק שלי, ״מה מצחיק אותך אתה גדול ממני רק בשנה, יש לך יום הולדת ב31.08״ אמרתי לו ועדיין אני בן 17 ואת בת 16..״ הוא אמר לי, ״יואו נעמי את בת 15..״ אמרתי וזה היה כל כך מוזר נעמי שכבה עם מישהו בפעם הראשונה  כשהיא הייתה בת 14 וחצי...