לא מוסרי

פרק 64-65

אז כמו שהבטחתי! פרק כפול!

״מה לעזעזל אתה עושה פה? גם את הנשף שלי באת להרוס?״ שאלתי נאנחת על סף בכי שראיתי את טובי לבוש בחליפה ונראה חייכן במיוחד, ״אפשר להחליף אותך?״ הוא שאל באדישות את לוגן שהסתכל עליי לאישור, ניסיתי לסמן לו עם העיניים שלא ילך וישאיר אותי עם טובי לבד, אבל זה היה מאוחר מידי והוא שחרר ממני והלך לכיוון הבנות, טובי תפס לי את המותן ואת היד בדיוק כמו לוגן אבל האינסטינקט שלי פעל קודם וזזתי אחורה במהירות, ״תני לי בבקשה שתי דקות, אני אסביר לך הכל, אם לא תרצי שאני אשאר, אני אלך, אבל תני לי רגע להסביר..״ הוא אמר נאנח, ״נו..״ אמרתי לו בשקט בלי שום מחשבה, ״הכל היה טעות״ הוא אמר והרמתי גבה בכעס, ״סליחה?״ שאלתי משלבת ידיים, ״הפרידה! הבנתי שטעיתי לגמרי.. ומצאתי פתרון..״ הוא אמר והתחלתי לגחך, ״חשבתי כל הזמן שזה לטובתך, בגלל שחשבת על להשאר בלוס אנגלס במקום לנסוע ללונדון בשבילי, וכדי שתוכלי לממש את הפוטנציאל שלך ידעתי שאת חייבת לנסוע, בגלל זה נפרדתי ממך כדי שתוכלי לפתוח שם דף חדש ונקי..״ הוא אמר מתחיל להסביר ואני המשכתי לגחך, ״אבל אז חשבתי מה יהיה כשאת באמת תמשיכי הלאה.. עם מישהו אחר, והבנתי שאני לא מוכן שזה יקרה, ואני לא מוכן לוותר עלינו בכזו קלות..״ הוא אמר ועצרתי אותו, ״זה בסדר טובי, אני כן מוכנה .. לא רצית להלחם עלינו מהתחלה, ואני מניחה שאתה צודק , זה לא שווה את זה.. כל אחד מאיתנו מתעניין במשהו אחר כרגע.. ״ אמרתי ונראה שהוא קצת מתחרפן, ״לא לא לא! אני לא מוכן לוותר עלייך..״ הוא אמר וזה גרם לי לכעס קטן, ״טובי די כבר! אני לא בובה! אי אפשר לזרוק אותי ולצפות שכל פעם שהתחשק לך לשחק איתי שוב תרים אותי ואז שימאס לך שוב תזרוק אותי.. זה לא המשחק של טובי..״ אמרתי בכעס, ״אני מבין! אבל אני ביררתי אם אני יכול ללמוד את המשך הלימודים במשפטים באקדמיה למשפטים בלונדון , והם אישרו לי את זה לפני שעתיים, אני יכול לנסוע איתך לשם.. וככה נוכל להמשיך להיות יחד!״ הוא אמר וזה ממש ערער אותי, ״טובי, אני ממש לא יודעת.. אני צריכה לחשוב על זה..״ אמרתי בלחש, ״אני מבין, נדבר אחרי שתחשבי על זה?״ הוא שאל בוגר למדי, ״כן..״ הנהנתי מחייכת, ״ורק שתדעי, שאת הכי הכי יפה פה..״ הוא לחש לי עם חיוך באוזן וזה גרם לי לחייך, ״ביי טובי, אתה מפריע לי להנות בנשף שלי..״ אמרתי מתחילה לצחוק, ״מה זה היה?״ נעמי התקרבה במהירות אחרי שטובי יצא מהאולם, ״הוא בא להגיד שהוא לא מוכן לוותר עליי ושהוא רוצה להמשיך ללמוד משפטים בלונדון כדי להשאר איתי..״ אמרתי מסבירה לה , ״יואוו איזה מתוק!״ נעמי אמרה , ״אז חזרתם?״ לורן התפרצה לשיחה משום מקום, ״לא.. אמרתי לו שאני צריכה לחשוב אם זה מתאים לי..״ אמרתי בשקט, ״יופי! אל תעשי החלטות פזיזות, שלא יחשוב שאת לא יכולה בלעדיו!״ לורן אמרה בכעס, ״שתקי שתקי! זה כזה רומנטי!!״ נעמי אמרה קופצת, וגם אני וגם לורן הסתכלנו על הרגלים שלה כי ניסינו להבין איך היא קופצת בכזו קלילות על עקב של 14 סנטימטרים..