לא מוסרי

פרק 70

״היי..״ אוסטין אמר נכנס הביתה עם שקיות גדולות, ״היי״ מלמלתי באדישות כשישבתי על הספה עם רגליים על השולחן בסלון, ״מה הבאת?״ שמעתי את אבא שלי שואל אותו במטבח, ״הייתי במשחק עם דייב של הנבחרת של הבית ספר , ואחר כך הלכתי לקניות שאמא שלחה אותי, זה היה מעייף ביותר..״ הוא אמר וגלגלתי עיניים, ״לא מעייף כמו הטלנובלה שלך ושל נעמי..״ מלמלתי לעצמי בשקט, ״מה?״ הוא שאל מתקרב, ״מה? כלום..״ אמרתי בשקט, ״מה קורה לך?״ הוא שאל והתעלמתי, ״ספנסר?״ הוא אמר והמשכתי להתעלם, ״נו!״ הוא אמר מתעצבן, ״תאמין לי שלטובתך אני לא פותחת את זה עכשיו!״ אמרתי בשקט כדי שאבא שלי לא ישמע מהמטבח, ״אין לי מה להסתיר..״ הוא אמר ׳גאה׳ בעצמו על היותו אדם ישר בלי שקרים והסתרות, ״אוקיי..״ אמרתי בכעס , אני אנפץ לו את הבועה שהוא חי בה, ״היה משהו מעניין בחודש האחרון?״ שאלתי בקול רם כך שגם אבא שלי הקשיב בדריכות, ״לא..״ הוא אמר לא מבין מה אני רוצה, ״יצאת הרבה עם חברים? שתית הרבה?״ שאלתי מרמזת רמז עבה מאוד, רק לפי הניצוץ שלו בעיניים והמבט שהגיע לפנים שלו הבנתי שהוא קלט על מה אני מדברת, ״שתקי ספנס״ הוא אמר ממלמל, ״חשבתי שאין לך מה להסתיר אוסטין..״ אמרתי ממשיכה בקול רם, ״לא ראית איזה מישהו או אולי מישהי, מוכרת באחת היציאות?״ שאלתי ואבא שלי התעניין יותר, ״אה נכון! ראית את נעמי, שתיתם כהרגלכם כמו שני אלכוהליסטים ככה שכבר לא שלטתם במה שאתם עושים.. ושכבתם! והדבר הכי גרוע שעשיתם זה ששניכם הסתרתם את זה ממני וגיליתי את זה היום רק כשסחטתי את זה בכוח מלוגן! אז אל תגיד לי שאתה לא מסתיר כלום חתיכת שקרן ומניאק!״ הרמתי את הקול לאט לאט עד שהגעתי לשיא והגעתי לצעקה , ״היי ספנסר!״ אבא שלי עצר אותי בגלל שקראתי לאוסטין מניאק, ״אל תגיד לי ספנסר! הם שניהם שקרנים! ושניהם מטומטמים! ואתה חי בסרט אם אתה חושב שתחזרו בקרוב! כל מה שמעניין אותה עכשיו זה לבנות לעצמה מוניטין של סופר מודל אז תעשה לי טובה ואל תנסה להרוס לה! כי זה החלום שלה מגיל ארבע בערך! וכמו שויתרת עליה יפה מאוד לפני שנה וחצי כי זה היה ׳לטובתה׳ מבלי לשאול אותה בכלל על דעתה בנושא אז תוותר גם עכשיו ותמצא מישהי אחרת לשחק איתה!״ אמרתי מגנה על החברה הכי טובה שלי, כן הוא אולי אח שלי אבל לאוסטין תמיד הייתה נטיה לחשוב שהשמש זורחת לו מהתחת ושהעולם סובב סביבו, ומישהו היה צריך להגיד לו שזה לא נכון..
״מה קורה פה?״ אמא שלי שאלה בכעס כשעמדה בדלת, ״אוסטין יספר לך! הוא לא מסתיר כלום הרי..״ אמרתי לכיוונו בכעס ״דרך אגב מייגן מגיעה לכריסמס...״ אמרתי לאמא שלי בשקט ועליתי לחדר שלי, כל כך כעסתי יכולתי לשבור קיר רק ממבט! ואז טובי התקשר, אפילו אליו לא היה לי כוח! סיננתי אותו איזה חמש פעמים עד שאבן פגעה בחלון ועשתה רעש, הלכתי לכיוון החלון אבל לא ראיתי כלום כי השעה הייתה תשע וחצי וכבר היה חושך, לקחתי פנס מהארון וכיוונתי למטה כשפתחתי את החלון וראיתי את טובי מנופף לי, ״את מסננת!״ הוא אמר וגלגלתי עיניים, ״שומעים עד אלינו את הצעקות שלך! בואי להוציא קצת עצבים..״ הוא אמר מנסה לעודד אותי, ״איך??״ שאלתי לא מבינה מה הוא רוצה ומאיפה הוא נפל עליי עכשיו, ״פשוט בואי..״ הוא אמר וירדתי למטה במהירות חולפת על פני ההורים שלי במטבח, אוסטין לא היה שם והוא ממש לא עיניין אותי, ״את באה?״ טובי שאל כמשך אותי בדלת , התחלתי ללכת ברגל לכיוון גן השעשועים שבהמשך השכונה שלנו, יש מגרש גרוטות ממש לידו, ״קחי..״ הוא אמר נותן לי אלת בייסבול שמצא על הרצפה, ״תהני..״ הוא אמר מתרחק לאחור לא לפני ששם לי משקפי מגן מהכיס, מה עובר עליו , ולמה לעזעזל הוא מסתובב עם משקפים כאלה בכיס, ״מה אני אמורה לעשות?״ שאלתי בכעס, ״תנפצי דברים..״ הוא אמר וחייכתי, חצי שעה ניפצתי דברים שבורים , וזה אפילו לא עברה על החוק! כתוב בשלט גדול, ניתן לשבור דברים ולנפץ..

****
יצאתי מהבית באה להכנס לאוטו השעה הייתה שתיים בצהרים והייתי צריכה לנסוע לאסוף את מייגן משדה התעופה..
נעמי נחתה אתמול, היא צלצלה אליי איזה עשרים פעם ושלחה הודעות אבל התעלמתי מהכל, לא רציתי לשמוע ממנה עוד משהו אחרי שגיליתי שהיא לא סיפרה לי את הסיפור עם אוסטין.. ערב הכריסמס מתקיים ממש מחר בערב, ואני כבר פחות מחכה לו ממה שחיכיתי לו לפני יומיים בלבד.. אין לי כוח לא לנעמי ולא לאוסטין, מעניין אותי אם טובי כועס על אוסטין גם שלא סיפר לו או שזה סתם קטע דפוק שלי..
״וואו כנראה שאת באמת מסננת אותי!״ נעמי אמרה מתקרבת אלי מהאוטו שלה שחנה צמוד לכביש שליד הבית שלי, ״וואו את ממש גאון!״ אמרתי לה לא בטון הכי נחמד, התקרבתי לאוטו כדי להכנס ולנסוע אבל היא חסמה אותי, ״מה עובר עלייך?״ היא שאלה מסתכלת עליי ולא מבינה מה קורה לי, ל׳חברה הכי טובה שלה׳ , ״אני לא יודעת , אבל אני בטוחה ! שאם תשאלי את אוסטין הוא ידע להסביר בכל זאת אתם מסתדרים כל כך יפה בחודש האחרון שזה יהיה טמטום שהוא לא ידע לענות לך!״ אמרתי לה בכעס כשעקפתי אותה ונכנסתי לאוטו שלי , הנסיעה לשדה התעופה הייתה די חלקה, לא היו פקקים ולקח לי בערך שעה, חיכיתי בקבלת הנוסעים, ואחרי כמה דקות ראיתי את מייגן יוצאת עם המזוודה שלה לכיווני, ״לא ראיתי אותך שלושה ימים ואני כבר מתגעגעת!״ היא אמרה מחבקת אותי, ״כנל!״ אמרתי צוחקת כשחיבקתי אותה חזרה, ״אז, מה התוכנית שלנו להיום?״ היא שאלה והתחלתי לספר לך מה היה ביומיים האחרונים עם נעמי ואוסטין, היא הייתה בשוק, אבל דיי הבינה אותם שלא רצו לספר, ״מה זאת אומרת מבינה אותם?״ שאלתי מתחרפנת, ״מבינה אותם שלא רצו לספר לאחרים אבל לך? אין שום תירוץ למה להסתיר ממך דבר כזה, במיוחד אח שלל והחברה הכי טובה שלך!״ היא אמרה , בדיוק בזה הנסיעה הסתיימה , ״כמה עצי דקל יש פה?״ היא שאלה מופתעת, ״באל איי? מלא!״ אמרתי צוחקת, ״החלום שלי כשהייתי קטנה היה לטוס לקליפורניה ..״ היא אמרה מתפעלת מהשכונה שלי, ״בואי, אמא שלי הכינה לנו לאכול..״ אמרתי עוזרת לה להכניס את המזוודה לחדר שלי , ״היי ! כיף לראות אותך פנים אל פנים סוף סוף!״ מייגן אמרה בנימוס לאמא שלי במטבח, ״גם לי! את יפייפיה אפילו יותר במציאות!״ היא אמרה מחבקת את מייגן ואני התחלתי לצחוק, ״אם רק הייתי יכולה לבחור את הבת שלך!״ מלמלתי צינית ואמא שלי הסתכלה עליי במבט מעוצבן וציני, ״הייתי בוחרת במייגן במקומך..״ היא אמרה צוחקת והתחלנו לצחוק שלושתינו, ״הכנתי רביולי את אוהבת?״ אמא שלי שאלה את מייגן שפתחה עיניים נוצצות, ״זה הדבר האהוב עליי!״ מייגן אמרה בחיוך גדול , ״מצוין!״ אמא שלי אמרה מגישה לנו בצלחות, התחלנו לאכול ומייגן עפה על הבישול של אמא שלי, ״את לא מבינה מה יהיה פה מחר כשלא רק אמא שלי תבשל אלא גם ורוניקה אמא של טובי וגרייס אמא של נעמי.״ אמרתי כבר לא יכולה לחכות, כל האוכל שאני הכי אוהבת יחד..
״וואו, זה נשמע טעים..״ מייגן אמרה מחייכת ואמא שלי חייכה אפילו עוד יותר..
׳אני מצטערת׳ נעמי כתבה לי בווצאפ , סיננתי את ההודעה כי עכשיו אני מתעסקת אך ורק במייגן, שיהיה לה כיף !
״היום בערב יוצאים לאיזה מועדון חדש שפתחו, נלך עם ..״ אמרתי מתחילה והיא קטעה אותי, ״תני לי לנחש, עם טובי, ולוגן, ואיאן, וראיין וכריס ?״ היא אמרה והנהנתי בצחקוק , ״איך את זוכרת ?״ שאלתי והיא חייכה חיוך שגרם לי להבין שהיא עומדת לעקוץ אותי, ״כשאת מדברת עליהם חמש פעמים.... בשעה! השמות נקלטים טוב טוב במוח!״ היא אמרה בטון ילדותי וחייכתי, היא ממש תאהב אותם, אני בטוחה בזה.