פרק 7

1.5K 63 0
                                    

------------------
״טובי אל תזוז, תנסה להרגע..״ אמרתי מחזיקה לו את הראש כשהוא זז מצד לצד והזיע, ״ספנס״ הוא מלמל כל הזמן
״האמבולנס כבר פה?״ שאלתי צורחת ובוכה
ופתאום שיין נכנס לכיתה , ״מה קרה לו?״ הוא שאל
״הכיש אותו נחש״ אמרתי בוכה
״הזמנתם אמבולנס?״ הוא שאל
״כן״ הית׳ ענה נכנס בריצה עם הפארמדיקים הם לקחו אותו ושיין עלה איתו לאמבולנס
מיד רצתי לחדר שלי ואדם רץ אחרי
״את בסדר?״ הוא שאל מחבק אותי
״לא אני לא בסדר , נחש הכיש עכשיו את החבר הכי טוב שלי ואני לא יודעת מה יקרה לו..״ אמרתי ממררת בבכי
״הכל יהיה בסדר!״ הוא אמר
״אני מקווה״ אמרתי בזמן שהוא ניגב לי את הדמעות
--
לקחתי את התיק מהחדר והלכתי לרכז שכבה שלי
״אני רוצה אישור יציאה מהאקדמיה״ אמרתי
״לא״ הוא אמר הולך ממני
״אני צריכה לנסוע לבית חולים..״ אמרתי
״מה קרה?״ הוא שאל
״טובי אדאמס מי׳א, זה שהכיש אותו נחש לפני שעה וחצי.. ״ אמרתי
״מה הקשר ביניכם?״ הא שאל
״החברים הכי טובים מגיל 0, גדלנו ביחד , אנחנו כמו אחים.״ אמרתי מיד
״אז אפשר?״ הוספתי
״לא״ הוא אמר הולך
״אומייגאד !! אידיוט״ מלמלתי
״שמעתי את זה״ הוא אמר מצחקק
״יופי לך״ צעקתי חזרה הולכת בכעס לכיוון הכיתה
״הגברת מרין למה איחרת?״ מר רייס שאל
״התחשק לי..״ אמרתי
״ועכשיו באמת..״ הוא אמר
״דיברתי עם אידיוט..״ מלמלתי
״מה? עם מי.?״ הוא שאל
״עם הרכז שכבה- ג׳ון?״ שאלתי בהתחכמות
״את קוראת לרכז השכבה שלך אידיוט?״ הוא שאל
״כן״ אמרתי
״תגיד מר רייס , מורים גם יכולים לתת אישור יציאה מהאקדמיה?״ שאלתי
״כן..״ הוא אמר
״אז בא לך לתת לי אישור?״ שאלתי בחיוך תמים
״אם עד סוף השיעור תתנהגי יפה, תקבלי אישור, יש לך 22 דקות וחצי..״ הוא אמר
״דיל..״ אמרתי נותנת לו כיף
_ מר רייס בערך בן 58.. הוא מתוק הוא מורה לספרות, אנגלית (שפת האם שלנו) והוא מורה מבחנים זה אומר שכל מבחן שיש לכיתה שלנו הוא המשגיח.. שזה די נחמד..-
הלכתי לשורה האחרונה לשבת  ליד אדם וראיתי שמישהי שקוראים לה ג׳יין יושבת במקום שלי
עמדתי לידם והיא בדיוק צחקקה ונשבעת שאני הבן אדם הכי לא קנאי בעולם..
״זה קצת המקום שלי ״ אמרתי מחייכת
״כן אבל לא היית פה..״ היא אמרה
״אממ ג'יין זה המקום של ספנסר״ ארין הסתובבה ואמרה
״אבל היא לא הייתה פה, ואני רוצה לשבת ליד אדם..״ היא אמרה מחייכת לכיוון אדם
״כן אבל אדם תפוס״ מקס אמר
״טוב וואטאבר.. נדבר אחרכך ..״ אמרתי לאדם נותנת לו נשיקה קצרה על השפתיים והולכת לשבת במקום פנוי בכיתה
״נו ספנס..״ אדם אמר
״ששש״ הסתובבתי להגיד בזמן שהלכתי
״יופי עכשיו היא כועסת עליו..״ ארין אמרה בכעס לג'יין
״אני לא! באמת! אני הכי לא קנאית בעולם ואני סומכת על הבני זוג שלי, אם הם יבגדו בי כנראה שהם לא אוהבים אותי יותר וזהו נגמר..״ אמרתי בפשטות ואדם לא הבין איך אפשר לא לקנא במישהו
״איך אפשר לקנא? אני גם שונאת שמקנאים לי, כמו עם מק האקס שלי.. כל הזמן הרגיש מאוים מטובי ועל כלום..״ אמרתי לכיוון אדם ארין ומקס
״ספנסר?״ מר רייס שאל
״מקשיבה!״ אמרתי מיד מחייכת
״יופי״ הוא אמר ממשיך ואני הסתובבתי חזרה לכיוונו
--
״טוב אין שיעורי בית״ הוא אמר משחרר אותנו
״בואי ספנסר קחי אישור..״ הוא אמר
״רק בשביל מה?״ הוא שאל אותי
״לבקר את טובי אדאמס בבית החולים..״ אמרתי
״איך אתם מכירים?״  הוא שאל
״גדלנו דלת מול דלת..״ אמרתי מיד
״וואו, ושניכם לומדים פה, מקסים״ הוא אמר מתלהב
״כן.. טובי לימד אותי לשחות..״ אמרתי מפרגנת לו
״וואו״ הוא אמר
״טוב, תודה על האישור..״ אמרתי הולכת החוצה הלכתי לכיוון השער ונתתי את האישור
שלפתע ראיתי את הרכז שכבה שלי
״את לא יוצאת..״ הוא אמר
״קיבלתי אישור״ אמרתי מצביעה על השומר עם האישור
״אם תצאי את עפה מהאקדמיה..״ הוא אמר
״יואו״ אמרתי בצעקה והלכתי לחדר שלי
ואחרי חצי שעה קיבלתי טלפון
״מריה״ שמעתי צחקוק בצד השני של הטלפון
״אתה לא נורמלי!״ אמרתי מיד מאושרת לשמוע אותו עד כדי כך שהתחלתי לבכות
״הבהלת אותי !״ אמרתי בוכה
״היי, תדביקי חיוך על הפנים לפני שתמשיכי להסתבך פה עם כולם , אני בסדר, לכי לאימון שלך אולי אני אפילו יבוא לראות אותך אם ישחררו אותי..״ הוא אמר
״בטוח?״ אמרתי צוחקת ובוכה יחד
״בטוח..״ הוא אמר וחייכתי
״טוב אז אני הולכת..״ אמרתי
״יופי, נדבר אחר כך..״ הוא אמר
״ביי״ אמרנו יחד וניתקתי
הלכתי למקלחת ושמתי בגד ים שמתי מעל חולצה גדולה ומכנס קצר שמתי כפכפים לקחתי את התיק של האימון והלכתי לבריכה המקורה כמובן שאיחרתי לאימון והם כבר התחילו ..
״מה עובר עלייך היום?״ שיין שאל
״אתה יודע בדיוק מה עובר עליי אתה נסעת איתו באמבולנס..״ אמרתי אליו צינית הורדתי את הבגדים שמתי כובע ים, שמתי אטמים וקפצתי ראש למים
״אני מבין שקשה לך..״ שיין אמר לי כשהוא עמד על שפת הבריכה
״אבל קחי את עצמך בידיים..״ הוא אמר
״יאללה תרגול בזוגות, בן ובת..״ הוא אמר
ומיד אדם החזיק אותי במותן
״עכשיו כל אחד מתחיל מצד אחד של הבריכה אתם מתחילים לשחות נותנים כיף באמצע הבריכה וחוזרים לקיר שהתחלתם בו עשר פעמים הזוג הראשון שיוצא אחר כך מהמים מקבל 2 נקודות בונוס בתעודה במקצוע שהוא בוחר..נעשה את זה פעמיים..״ הוא אמר
״מוכנים .. צאו!״ הוא הזניק ומיד התחלנו בערך בכיף השישי כבר היה מעייף יותר, בכיף השמיני כבר האטנו קצב..
זה היה מעייף מאוד אבל עדיין עקפנו את מקס וארין לקראת הסוף הגברנו מהירות כדי לנצח וניצחנו בהפרש של שניות בודדות יצאנו מהמים מותשים ומתנשפים , שתינו והתנגבנו ואחרי האימון
הלכתי לחדר והתקלחתי ,
שמתי אוברול ג׳ינס -חצאית קצרה  וחולצת בטן לבנה עם כיתוב שחור
והתקשרתי לאוסטין
״דיברת עם טובי?״ שאלתי
״אממ כן..״ הוא אמר
״הוא בבית חולים , ישאר כנראה עד מחר אחרי הצהרים..״ הוא אמר
״אוסטין יש מצב שתבוא אליי? אני ממש לבד ..״ אמרתי מתאפקת לא לבכות
״מצטער אחות יש לי אימון חשוב , יש לי משחק עוד כמה ימים...״ הוא אמר
״טוב אבל..״ התחלתי ואז הבנתי שהוא ניתק לי את השיחה מזמן
שכבתי על המיטה וחשבתי על החיים שלי
״חיים מסריחים..״ מלמלתי
ואז שמעתי דפיקה בדלת
״מי זה?״ שאלתי
״אדם״ הוא אמר
״פתוח״ אמרתי והוא נכנס אליי לחדר
״רוצה לצאת למסעדה?״ הוא שאל
״בשביל מה? ״ אמרתי מתהפכת לצד השני על המיטה ומסילה דמעות
״זה עוד יותר גרוע ממה שחשבתי שהיום הולדת הזו תהיה..״ אמרתי מתחילה להעצים את הבכי
״היי״ הוא אמר נותן לי נשיקה בלחי
״תתעודדי!״ הוא אמר
״בואי נצא למסעדה , רק שנינו״ הוא אמר
״טוב..״ אמרתי
״ותתלבשי מכובד מאוד״ הוא אמר ולא הבנתי את הכוונה שלו, איך אני מתלבשת בדרך ככל כמו מופקרת?!
הלכתי לארון והוצאתי עם הקולב את השמלה הכי ׳שווה׳ שלי
נכנסתי לשירותים ולבשתי אותה בזהירות וסידרתי את השיער-
עשיתי בייביליס קצר של כמה דקות רק כדי לתת נפח מתולתל קטן לשיער.. והתאפרתי- שמתי אודם ורדרד בהיר מאוד מבריק וצללית בהירה מאוד מאוד מאוד שמתי טיפ איפה סומק  (בגוון חום לא ורוד) ויצאתי מחדר האמבטיה ראיתי את אדם ושמתי לב שהוא לובש מכנס שחור מקובל בברכיים דיי מכובד וחולצה כחולה כהה מכופתרת.. ולמען האמת זה התאים לשמלה שלי! כחולה נוצצת! (כמו בתמונה) שמתי נעלי עקב שחורות (סנדל) עם עקב דק וגבוה לקחתי תיק וארנק בתוכו ופלאפון ויצאתי עם אדם החוצה מהחדר
״וואו ג׳ירפה״ ארין התקרבה אליי
״כן גמדה״ אמרתי מחייכת
״איזה מעפנה שלא עשית מסיבה!״ היא אמרה
חייכתי אלייה והיא הייתה נראת מותשת וזה היה מפחיד לנוכח העובדה שהשעה 19:30..
״טוב. אני הולכת..״ פיהוק קטע אותה, ״לישון.. אני מתה מעייפות ..״ היא אמרה לי מחבקת אותי ונותנת אגרוף לאדם בכתף והולכת לחדר שלה (שני חדרים מימין ממני...) המשכנו ללכת בעוד כמה אנשים איחלו לי מזל טוב ..
הלכנו לכיוון המונית שאדם הזמין ואדם נתן את הכתובת של המסעדה והתחלנו לנסוע..
במשך כל הנסיעה הייתה שתיקה , החזקנו ידיים והייתה הרגשה שכיאילו הזמן נעצר..
הגענו אחרי זמן מה למסעדה ונכנסנו , הזמנו לאכול ודיברנו בזמן שחיכינו לאוכל , סיפרתי לו על ג׳ייד, על אבא שלי , על אמא שלי והחבר שלה שסיפר לי שהוא היה רוצה להתחתן איתה מתישהו..
האוכל הגיע והתחלנו לאכול ומשהו קטע את המחשבות שלי ואת השיחה שלנו כשניגש אלינו לשולחן
״תגידו אתם זוג?״ הוא שאל
״למה?״ שאלתי מחייכת
״כי אם לא אז הבחור הזה שם שעושה את עצמו לא רואה, הוא ביישן אבל הוא בקטע שלך..״ הוא אמר והנהנתי
סימנתי שלום עם היד ל׳בחור ההוא שם׳ ואמרתי לכנראה חבר שלו- ״מצטערת.. אנחנו יחד״ והוא היה נראה מאוכזב והלך מאיתנו
״מבוקשת״ אדם אמר מחייך
״ראית כמה בנים ובסוף בחרתי בך..״ אמרתי מצחקקת
״איזה כמה בנים?״ הוא שאל
״איזה בנים?״ שאלתי שהבנתי שכמעט סיפרתי את מה שטובי אמר על הית׳
״מי עוד רוצה אותך?״ הוא שאל
״הית׳ ״ אמרתי מנסה להעביר נושא
״טוב הוא לא יקבל אותך..״ הוא אמר מחזיק לי את היד וחייכתי
----
״טוב את באה?״ הוא שאל
״יואו תירגע פחדני, השעה כולה 21:30״ אמרתי בצחקוק
הוא קיבל ווצאפ ממקס
״בוא מהר , מקרה חירום אני במועדון חברה.״ הוא רשם
״בואי מהר..״ אדם אמר לי תופס לי את היד והתחלנו דיי לרוץ קדימה , מה שהיה ממש ממש קשה לעצם העובדה שאני עם עקבים גבוהים!!
היה חשוך מבחוץ.. חשבנו שאולי הוא ליד המועדון אבל הדלת הייתה פתוחה אז אדם נכנס לאט (כי מי יודע מה יש שם..)
״למה אתה לא מדליק את האור?״ שאלתי הולכת למתג ומדליקה אותו
״הפתעה״ שמעתי מאחורי וכל כך נבהלתי שברגע הצעקה קפצתי ואדם היה צריך לתפוס אותי שלא אפול
הסתובבתי לראות מה זה הסיפור
וראיתי את אוסטין, טובי, נעמי, לורן, מייקל, איאן ולוגן!! מקס , ארין, לו , כמה ילדים מהכיתה שלי והשכבה כמה מי׳א.. וכמה מי׳ב..
״מה אתם עושים פה?״ שאלתי את נעמי , לורן מייקל איאן לוגן ואוסטין!
ומיד קפצתי עליהם בחיבוק
״ספנס, את בת 16 היום נראה לך שנפספס את זה?״ הם שאלו
״אתם ראיתם אותי היום בבוקר!״ אמרתי מיד
״לכמה דקות! עכשיו מסיבה!״ נעמי אמרה
וראיתי שארין ולורן לא הפסיקו להתחבק (חמודות למרות שעכשיו אני מרגישה לא נעים שלורן היא החברה הכי טובה שלי -גם נעמי- והיא הייתה קודם של ארין ועכשיו אני גם חברה של ארין.. סיפור בקיצור..)
״אתה!״ קראתי בכעס לכיוון טובי
״בית חולים?״ שאלתי לא מבינה כלום
״השתחררתי לפני שעה וחצי..״ הוא אמר
״הבנתי..״ אמרתי מחבקת אותו
״מזל טוב!״ לורן ונעמי אמרו מתקרבות עם עוגה של שתי קומות מצופה בקצפת סגולה בהירה ולבן (כמו פרחים כאלה) עם נר של המספר 16..
הם הדליקו אותו ואז ראיתי שאוסטין לא הפסיק לצלם מהרגע שנכנסתי ושלחתי לו נשיקה באוויר
״תבקשי משאלה״ נעמי אמרה מחייכת אליי
״אוקיי..״ אמרתי עצמתי עיינים וביקשתי ש..

לא מוסריWhere stories live. Discover now