״ישבתי עכשיו עם טובי לאכול צהרים, הוא היה משונה והתנהג מוזר..״ התחלתי את הסיפור, ״הוא רמז שבחודשים האחרונים הוא מתחיל להרגיש דברים שהוא לא אמור להרגיש כלפיי, זה חירפן אותי קמתי והלכתי, הייתי כל כל מבולבלת במשך חצי שעה כל מה שעשיתי היה ללכת הלוך חזור באקדמיה..״ אמרתי בקושי, ״מה? אומייגאד מה את הולכת לעשות?״ היא שאלה בשוק לא פחות ממני, ״מה זאת אומרת מה אני הולכת לעשות? כלום! .. אני יודעת שאני ואיאן ממש לא בתוקפה טובה, אבל אנחנו כבר חצי שנה ביחד, ואני עדיין אוהבת אותו.. אולי לא כמו פעם אבל למה שאני אפרד ממנו בגלל הרגשות של טובי?״ שאלתי לא מבינה את השאלה, ״טוב מתי את חוזרת הביתה?״ היא שאלה מנסה לסגור את הסיפור, ״מחר בבוקר, איך שאני מגיעה אנחנו עושים אסיפת חירום, אני את ואוסטין!״ אמרתי לה כדרישה, ״סבבה..״ היא אמרה מחבקת אותי, הלכנו לשבת עם ארין בבית קפה ואז נעמי חזרה הביתה..
***********
״אני בבית״ אמרתי כשפתחתי את הדלת, לקחתי אוטובוס מוקדם בבוקר כדי שלא לנסוע עם טובי.., עליתי לחדר שלי זרקתי את התיקים, החלפתי לג׳ינס קצר וגופייה עם עננים האלה, שמתי גם סריג אולי אנחנו באמצע חודש מאי אבל עדיין.. ״היי״ אוסטין אמר מחבק אותי, עלינו למעלה והתחלנו לדבר עד שנעמי תגיע..
״היא סיפרה לי ..״ הוא אמר כשראה שאני מתקשה להתחיל..
״איך זה יכול להיות?״ שאלתי אותו מתחרפנת, ״איך מישהו יכול להתאהב בך למרות שהוא מכיר כל פגם ופגם בך?״ הוא שאל אותי מנסה להבין מה אני לא מבינה, ״גם, הוא יודע את כל הדברים הכי נוראיים עליי ובכל זאת מרגיש אליי משהו אבל גם- זה טובי זה לא חוקי סבבה?״ אמרתי מחזיקה את הראש, ״אני מבין למה את מתכוונת אבל הוא לא יעשה אם זה כלום, זה כמו שאת היית חייבת להגיד לאיאן מה את מרגישה עוד כשהיית חברה של לורן..״ הוא אמר לי מחזיק לי את הכתף, ״ואת ואיאן לא בתקופה הכי טובה עכשיו, או בכלל מה קורה איתכם?״ הוא שאל אותי בדאגה, ״לא יודעת, אבל מה שבטוח זה שהקרקורים של קמילה סביבו ממש לא עוזרים.. ״ אמרתי בכעס..
״אולי תסעי אליו תדברו.. תנסו למצוא פיתרון..״ הוא אמר לי מנסה לייעץ, ״צודק..״ אמרתי מתאפסת על עצמי, ירדתי למטה במהירות, לקחתי את המפתחות שלי מהשולחן, כן הספקתי להוציא רישיון בכמה חודשים האלו, יצאתי החוצה וראיתי את טובי נכנס הביתה , ניסיתי לחייך אבל פשוט לא הצלחתי, התנעתי את האוטו התחלתי לנסוע למגרש טניס, הוא שלח לי סנאפצ׳אט משם לא מזמן..
חניתי את האוטו במגרש החנייה, התחלתי ללכת לכיוון המגרש ולא האמנתי למה שאני רואה! קמילה ואיאן מצמידים שפתיים, עמדתי שם למשך כמה שניות עד שהבנתי שאני עומדת כמו מטומטמת ומסתכלת על איך שוברים לי את הלב, ״מי שבוגד איתך בסוף יבגוד בך..״ מלמלתי לעצמי ונכנסתי לאוטו, נסעתי מהר הביתה , לא חשבתי .. בכלל , מצאתי את עצמי דופקת בדלת של טובי , ורוניקה פתחה לי , היא חיבקה אותי והתחילה להגיד כל מיני דברים, הייתי כל כך בסערת רגשות שפשוט הנהנתי עם הראש וחייכתי, ראיתי את טובי בראש המדרגות ומהר הלכתי אליו, ״ורוניקה נדבר אחר כך..״ מלמלתי ועליתי אליו דחפתי אותו לחדר שלו ונעלתי אחרינו את הדלת...
כן אני יודעת זה טיפשי וזה הדבר הכי מגעיל שיכולתי לעשות.. אני בעצם עושה את מה שאיאן עושה ואני מנצלת את החבר הכי טוב שלי ואת הרגשות שלו כלפיי אבל לא הבנתי את זה באוטו זמן וגם הוא עושה את זה לבנות כל הזמן..
נישקתי אותו והורדתי לו את החולצה, ״וואו ספנס מה את עושה?״ הוא עוצר אותי ומחזיק לי את הידיים , ״טובי שתוק״ מלמלתי והמשכתי לנשק אותו, הוא שתק והמשיך לנשק אותי, האמת שלמרות שהתנשקתי פעם אחת עם טובי , הנשיקה הזו הייתה שונה, הוא באמת התכוון לזה הפעם, הוא הוריד לי את הסריג והמשיך לנשק אותי הוא הפיל אותנו על המיטה שלו והמשיך לנשק אותי שהוא שוכב מעליי, הוא הוריד לי את הגופייה , לא היה אכפת לי מה הוא חושב עליי באותו הרגע, עיניין אותי רק להחזיר לאיאן, הורדתי לו את המכנס ועזרתי לו להוריד את הג'ינס שלי והמשכנו במעשינו, הוא החזיק לי את הישבן והרים אותי לישיבה, הוא ישב על המיטה שלו ואני ישבתי עליו עם הפנים אליו, הרגליים שלי היו מלופפות סביבו, והידיים שלי מלופפות סביב הצוואר שלו, הוא פתח לי את הסוגר של החזייה והמשכנו להתנשק, נכנסו למיטה שלו והורדנו את התחתונים אחד של השני והמשכנו להתנשק..

YOU ARE READING
לא מוסרי
Literatura Femininaספנסר מרין ילדה בת כמעט 16 מקבלת מלגה לאקדמיה ע״ש לינקולן לשחיינים מקצועיים אח שלה אוסטין מרין לומד בבית ספר תיכון בכיתה י״א החבר הכי טוב שלו- טובי לומד באקדמיה אלייה ספנסר קיבלה מלגה גם כן בכיתה י״א לפני שספנסר עוברת לאקדמיה (פנימיה) אוסטין אומר...