לא מוסרי

פרק 52

קמתי בבוקר, לבשתי שמלה פרחונית יחסית רחבה, ההריון לא כל כך בלט איתה למרות שהבטן שלי דיי גדלה.. שמתי נעלי עקב ממש נמוכות כי זה מסוכן במיוחד למישהי כמוני שיש לה נטייה ליפול הרבה..
לקחתי תיק צד ואת הפלאפון וירדתי למטה, לקחתי כוס מים ולקחתי ויטמינים , לקחתי בראוניז לבית ספר ועוגיות אוריאו , לקחתי אוכל ואת המפתחות של האוטו וחיכיתי לאוסטין שירד למטה, לקחתי בנתיים סוכריה על מקל ופשוט הנחתי אותה בפה שלי כשחיכיתי לו..
״סוף סוף!״ אמרתי אחרי כמעט עשר דקות שישבתי על השיש במטבח , ״ספנס , זו השנה האחרונה שלי.. אני צריך להראות טוב.. ״ הוא אמר חי בסרט מטורף , יצאנו החוצה וראיתי שהאוטו של טובי לא שם, הוא כבר נסע בלי להגיד לי שלום.. אני מניחה שזה מגיע לי אחרי מה שקרה אתמול בפגישה עם ליאה..
״תתקשר לנעמי שתצא החוצה״ אמרתי לאוסטין כשפניתי   לרחוב שלה, ״אתה חושב שזה יעבור לבחור הדרמטי מהר?״ שאלתי את אוסטין על טובי, ״ספנסר את הברזת ברגע האחרון מהפגישה ואמרת לטובי שאין לך מה לבוא כי גם ככה הוא יבגוד בה בעוד פחות משבוע, ואת לא מעוניינת לפגוש מישהי שתסתכל עלייך מוזר בגלל ההריון ממנו..״ הוא אמר מסביר לי, ״רגע אתה חושב שטובי ישאר נאמן לה? שהחברה החדשה שלו לא תסתכל עליי מוזר כי אני בהריון מהחבר שלה?״ אמרתי מגנה על עצמי, ״יש דברים שאת לא צריכה להגיד לו בפרצוף..״ הוא אמר מסביר לי, ״אני מסכימה איתך ספנס..״ נעמי אמרה לי ואפילו לא שמתי לב מתי היא נכנסה לאוטו , ״יאללה הולכים לכלא?״ היא שאלה מחכה שאני יתחיל לנסוע, ״כלא?״ אוסטין שאל מצחקק, ״כלא? , בית ספר ? אותו דבר מה זה משנה..״ היא אמרה רצינית לגמרי וזה גרם לי לצחוק..

״תרגיעי! את מכירה את כולם לא למדת איתנו רק שנה אחת... , אף אחד לא שכח אותך .. והדבר היחידי שכולם היו מופתעים ממנו זה שהיית בתולה, אז עכשיו יש לך הוכחה שאת לא..״ נעמי אמרה לי מנסה להרגיע אותי בדרך ממש מפגרת כשראתה שאני לחוצה, ״טוב אז אתן באות?״ אוסטין שאל נכנס בין שתינו , הוא שם לכל אחת מאיתנו יד על הכתף ומשך אותנו קדימה, ״פיץ׳!!״ לילי ורוני התקרבו אליי בריצה, ״וואו נחמד לראות שגם אליי התגעגעתן״ נעמי אמרה להם בציניות, ״אותך סבלנו שנה שלמה , שנה שלמה שספנסר הייתה באקדמיה לפלצנים מצטיינים..״ לילי אמרה קוראת לאקדמיה בשם היצירתי שהיא נתנה לה.
״בואו בנות יקרות ערבבו את הכיתות השנה צריך לבדוק עם השנה אנחנו סוף סוף יחד בכיתה..״ לילי ורוני אמרו הפעם גם לנעמי..

״היי..״ לורן אמרה מתקרבת אלינו, ״היי״ אמרנו כולנו מחוייכות מלבד לילי, לילי לא סלחה ללורן על זה שהיא גרמה לנילי להסתכסך עם לילי שהייתה החברה הכי טובה שלה מגיל שלוש בערך.. אבל היא כן הבינה את זה שאנחנו סלחנו לה..
הלכנו אני , נעמי ,אוסטין,  נילי, רוני ולורן..
״אוסטין מרין י׳ב 5, יחד עם לוגן, ראיין ואיאן..״ אוסטין הקריא מי יהיה איתו יחד בכיתה..
״נעמי פילדס, יא 2 יחד עם לורן, רוני , לילי...״ נעמי התחילה להקריא, ״ואיתי!״ קפצתי מחייכת, ״ספנסר פאקינג מרין..״ אמרתי מאושרת , לורן הסתכלה עוד פעם על הרשימה ועברה עם האצבע שם שם, ״את מי את מחפשת?״ שאלתי אותה כשהבנות התחילו ללכת, ״את נילי.. אבל מצאתי היא בי׳א 4..״ היא אמרה קצת מבואסת, ״לא נורא, יהיה שנה פיצוץ עם או בלי נילי..״ אמרתי מחייכת כשמשכתי אותה מהלוח מודעות לכיוון הבנות, נכנסנו לכיתה החדשה שלנו היו מלא ילדים שלא ראיתי מלא מלא זמן.. ״היי״ כמה בנות ובנים ניגשו אליי, ״חלקם חיבקו אותי, ״ממי את נכנסת להריון?״ אחת הבנות שהכי שנאתי בכיתה מאז ומתמיד שאלה בחוסר טקט, ״למה זה עינייך טינה?״ נעמי אמרה לה בגועל וזה גרם לי לחייך, חזרתי אל הילדה שאני הכי אוהבת בעולם, ״תודה לך״ אמרתי מחבקת אותה כשהלכנו לכיוון שולחן ריק, ״בכיף, כל מי ששואל שאלות מטומטמות נתייחס אליו כמו למטומטם..״ היא אמרה מחייכת חיוך ביצ׳י שמתאים לנעמי או יותר נכון לשתינו כמו כפפה ליד..
היה צלצול כניסה לכיתות וכולם נכנסו פנימה והתיישבו, היה פרצוף אחד שלא הכרתי, ״חדשה?״ הפרצוף הלא מוכר בא לשאול אותי, ״מי אתה?״ שאלתי מרימה גבה, ״דייב נעים מאוד..״ הוא אמר מחייך חיוך מפגר, ״דייב תגיד אתה לא קצת חי בסרט ? אתה עברת לבית ספר שלנו באמצע שנה שעברה ואתה מעז להתנשא מעל המלכה הבלתי מעורערת שהייתה אי פעם בשכבה הזו?״ לילי אמרה לו והובכתי כל כך, ״טוב שלא הגזמת..״ מלמלתי בשקט, ״איך קוראים לך?״ הוא שאל לא מבין את הסיטואציה, ״ספנסר מרין נעים מאוד״ אמרתי מחייכת מושיטה יד קדימה להכיר , ״החברה הכי טובה שלך? ״ הוא שאל את נעמי מופתע, ״אחות של אוסטין מרין, שאיתי בקבוצת כדור רגל? , את לא אמורה להתחיל שנה שנייה באקדמיה לשחיינים מצטיינים או משהו?״ הוא שאל מופתע שוב ושוב, ״אמורה, אבל בוא נגיד שקרה משהו לא מתוכנן..״ אמרתי
מצחקקת, הוא הסתכל עליי לא מבין, קמתי שיראה את בליטת ההריון שלי והוא היה נראה מצטער ששאל, ״אוו..״ הוא אמר מגרד בעורפו, ״מביך..״ לילי אמרה מסננת בשקט וחייכתי, ״נא לשבת..״ שמעתי קול מוכר, קול מוכר שאהבתי מאוד לשמוע במשך שנה שלמה..
הסתכלתי אל דלת הכיתה והייתי כל כך מופתעת! , ״מר קייג׳?״ שאלתי בשוק שמח במיוחד, ״מיס מרין?״ הוא שאל גם הוא בהפתעה, אף אחד לא הבין איך אנחנו מכירים, ״טוב תכף אני אסביר הכל..״ הוא אמר מחייך, אני מתה על הבן אדם הזה! הוא המורה הכי מבוגר שהיה לי אי פעם והכי נחמד וטוב שהיה לי אי פעם..
״מר קייג׳״ הוא רשם על הלוח בגדול, ״שלום לכם, אני המחנך החדש שלכם, לפני שהגעתי לפה השנה לימדתי כ20 שנה באקדמיה לשחיינים מצטיינים, בשנה שעברה לימדתי את מיס מרין , שלמען האמת הייתה ההבטחה הגדולה של המחזור שלה ולא ברור לי עוד מה היא עושה פה..״ הוא אמר מחייך לכיוון שלי והיו כמה שחייכו גם הם, ״החלטתי לעזוב את האקדמיה עקב חילוקי דעות מקצועיים עם המנהלת החדשה שהגיעה השנה לשם.. , לפני האקדמיה לימדתי כ15 שנה בבית הספר התיכון ״אנדרסון״ הוא אמר מחייך והתחיל להסביר לנו על השנה הקשה שמחכה לנו.. שמחתי שיש לי נקודת חוזק על שאר הילדים בכיתה, אני קיבלתי מחנך שממש אוהב אותי ואנחנו מסתדרים ממש טוב ביחד, הוא כבר מכיר את השטויות שלי ולמען האמת מחבב אותם..
*****
היום הראשון עבר דיי בקלילות, לא למדנו כל כך .. היה קליל ונחמד, בהפסקה דיברתי עם מר קייג׳ בכיתה וסיפרתי לו בערך מה גרם לי לעזוב , הוא ממש התבאס בשבילי אבל אמר שהוא מחכה לראות אם התינוקת תגדל להיות כמוני ואם היא תהיה דומה לי אז זה כבר דבר חיובי...
בסוף היום הלכנו אני , אוסטין, נעמי ולוגן לחגוג את תחילת הלימודים בים..
וניסיתי לתפוס את טובי במהלך היום והוא סינן אותי כמובן.. לפעמים הוא מתנהג כמו ילד קטן ובכיין..
״אומייגאד!״ נעמי אמרה פתאום כנראה נזכרת במשהו כי אני הכרתי את המבט הזה לפעמים כשהיא הייתה נזכרת היה אפשר לראות גלגלי שיניים בעינים שלה מתחילים לרוץ...
״מה קרה?״ שאלנו כולנו לחוצים, ״ספנס! ״ היא אמרה ולא הבנתי מה היא רוצה ממני, ״עוד שלושה ימים את בת שבע עשרה!״ היא אמרה ובחיים לא קרה לי ששכחתי מהיום הולדת שלי אבל אני ממש שכחתי ממנה!, ״נכון״ אמרתי מצחקקת . ״התירוץ שלי זה טפשת הריון מה שלכם?״ שאלתי אותם מחייכת חיוך מתנשא, ״אחותי בהריון..״ אוסטין אמר ציני, ״החברה הכי טובה שלי בהריון״ נעמי אמרה צוחקת , ״שניים מהחברים הכי טובים שלי יום אחד שכבו , היא נכנסה להריון והם לא בדיוק מסתדרים עכשיו כי היא מקנאה כי לו יש חברה חדשה אבל בעצם היא רק ריבאונד בשבילו כדי להתגבר עליה..״ לוגן אמר מתחיל לבלבל את המוח וכולנו התחלנו לצחוק, ״מה את רוצה לעשות ביום הולדת שלך?״ נעמי שאלה מאפסת את השיחה, ״האמת?״ שאלתי מחייכת, ״כלום... אני רק רוצה עוגה...״ אמרתי כשחשבתי על קצפת ושוקולד, ״בצורת חד קרן..״ הוספתי מתלהבת כמו ילדה קטנה, ״בצבע כסוף עם ורוד וסגול וטורקיז״ אמרתי מוסיפה פרטים על העוגה שאני רוצה...