לא מוסרי

פרק 53

קמתי בבוקר כי הרגשתי מישהו נותן לי נשיקה על הלחי, ניסיתי לפתוח את העיניים ולראות מי זה אבל הייתי כל כך מסוונרת מהאור של השמש שנכנס מהחלון שלא הצלחתי לראות שום דבר, אחרי כמה שניות שהתאפסתי על עצמי לא ראיתי אף אחד בחדר.. מוזר.. הלכתי לצחצח שיניים ולהתקלח ויצאתי מהמקלחת אחרי רבע שעה בערך.. הלכתי לארון בגדים ושמתי שמלה בצבע טורקיז רחבה אבל צמודה באזור החזה ולא לאט מתרחבת, הגב שלה היה פתוח , עשיתי קוקו גבוהה רופף , שמתי נעלים שמתי ליפגלוס שקוף מבריק ועיפרון ומסקרה, ירדתי למטה לסלון , ראיתי קופסא קטנה במטבח היא הייתה בצבע שחור , זו הייתה קופסא של תכשיט..
היה כתוב על הקופסא ספנסר אז הנחתי שזה בשבילי..
״מזל טוב״ שמעתי מאחורי וממש ממש נבהלתי, ראיתי את אוסטין, אמא שלי , אבא שלי, נעמי, לילי, רוני, לורן ואייד מחזיקים עוגה של חד קרן כמו שביקשתי ומלא בלונים צבעוניים.. ״אווו״ אמרתי מתרגשת ברמות מטורפות, חיבקתי אותם אחד אחד והם ריגשו אותי מאוד! פתחתי את הקופסא של התכשיט וזו הייתה שרשרת כסופה עם האות S של ספנסר, ועל תליון של האות ישנם המון יהלומים קטנים משובצים, ״זה מקסים״ אמרתי כשחיבקתי את ההורים שלי, ״זה את״ הם אמרו מחבקים אותי, ״מזל טוב!״ ורוניקה נכנסה אלינו הביתה לאחל לי מזל טוב, ״תודה!״ אמרתי מחייכת ונותנת לה חיבוק , ״דיברתם מאז?״ היא שאלה כשעמדנו בצד, ״הוא שלח לי ווצאפ שהכל בסדר, אבל נראה כשהוא יחזור מחר לסופ״ש הראשון מה המצב.. ״ אמרתי מחייכת, סימנתי בלוח שנה את התאריך של היום- 4.9, אחרי שכולם דיי התפזרו לקחתי את המפתחות של האוטו ובאתי לנסוע לבית ספר, נעמי ולורן נסעו עם לילי ורוני לבית ספר, ככה שנשארנו אני ואוסטין, הלכנו לאוטו של אוסטין והתחלנו לנסוע לבית ספר, ״אני יודע בדיוק מה זו השמלה הזו..״ הוא אמר בטון שהכרתי, טון החינוך של אוסטין וההתנשאות של- אני גדול ובוגר יותר..
״זו? סתם שמלה..״ מלמלתי למרות שזה היה שקר ושנינו ידענו את זה, ״זה השמלה שלבשת לאירוע בעבודה של אבא לפני שנה בערך, אותו אירוע שטובי נישק אותך בפעם הראשונה כדי להעיף ממך את מק..״ הוא אמר וידעתי שהוא עלה עליי, ״זו סתם שמלה שאני אוהבת..״ מלמלתי בשקט..
״טוב..״ הוא אמר לא מאמין לי , לא המשכתי להתווכח איתו ידעתי שבסוף אני יפיל את עצמי..
״סיס תקשיבי״ הוא אמר כשהגענו לבית ספר והוא חנה ובדיוק באתי לצאת, ״מה?״ שאלתי חוזרת לשבת כשהסתכלתי עליו, ״אני לא יודע אם אתם צריכים להיות ביחד, אבל אם כן, זה יקרה, אם האהבה שלכם נועדה לקרות אז היא תמצא דרך להתגשם..

״מזל טוב מיס מרין״ מר קייג׳ אמר כשעברתי לידו במסדרון עם זר על הראש שהבנות שמו לי אחרי שראו אותי נכנסת לבית ספר, המשכתי ללכת לכיוון החצר, יש עכשיו שיעור ספורט ואני לא ממש יכולה להשתתף בו, לורן הייתה איתי, היא אמרה למורה שהיא במחזור קשה והיא לא יכולה להשתתף..
״דיברת עם טובי?״ היא שאלה כשישבנו בחוץ על הדשא , ״כן ולא..״ אמרתי בשקט כששיחקתי בפרח שמצאתי על הדשא, ״מה זאת אומרת?״ היא שאלה לא מבינה, ״כן דיברנו , שאלתי עליו אם הוא כועס עליי והסברתי לו שזה מצב מביך בשבילי ובטח גם בשביל ליאה לדבר אחת עם השנייה שאני בהריון ממנו.. הוא ענה לי ׳אני מבין הכל בסדר׳..״ אמרתי לה את ה׳שיחה׳ שהתנהלה בינינו מאז, ״אוי, ייבש אותך ..״ היא אמרה צוחקת וזה גרם לי לצחוק גם, ״אוף בא לי לסיים עם ההריון הזה כבר ואז שום דבר לא יגרום לי לחשוב עליו יותר..״ מלמלתי בשקט והיא הסתכלה עליי וניסתה לגרום לי לחייך...