לא מוסרי

פרק 69

***דצמבר***
״אני בבית!״ קראתי מחייכת , ״יפה שלי!״ אמא שלי רצה אליי מהמטבח כשעמדתי בדלת עם המזוודה שלי, אני בבית! לשבועיים שלמים, ובעוד ארבעה ימים- הכריסמס! החג הכי כיף שיש, כי העיקר שלו זה הרבה מתנות.
״יואו אמא תרגיעי ראית אותי רק לפני חמישה חודשים..״ אמרתי כיאילו זה לא סיפור גדול וכיאילו לא התגעגעתי אליה ברגע שכף הרגל שלי דרכה בלונדון.. , ״את תרגעי!״ היא אמרה דרמתית , ״לאן את הולכת?״ שאלתי אותה כשאני ראיתי שהיא עומדת לצאת, ״יש לי משמרת! אני יחזור לקראת הערב, הקפיצו אותי כי יש עומס במיון..״ היא אמרה והנהנתי, אני מניחה שאני לא יכולה לכעוס עליה כי היא הולכת לטפל באנשים.. היא יצאה מהבית ועליתי למעלה לחדר שלי, החדר האמיתי שלי..

״סיס״ דלת החדר שלי נפתחה אחרי חצי שעה שקראתי חומרים בקלסר שלי שהבאתי איתי של הלימודים, ובאמת הייתי צריכה קצת הפסקה, ״אוסטין!״ אמרתי קופצת עליו לחיבוק דוב גדול, ״אז, איך בלונדון? מתי אני אעשה שיחה לחבר החדש שלך?״ הוא שאל וגלגלתי עיניים, ״אני שונאת שאתה כזה מגונן! אני בת תשע שערה , זוכר? עד מתי תשמור עליי ? עד שאהיה בת חמישים?״ שאלתי אותו לא מבינה את ההגיון שלו, שנינו יודעים שאני כבר ממש לא תמימה, ״ובכל זאת..״ הוא אמר מתעלם מהנזיפה שלי, ״לא יודעת.. ״ מלמלתי לוקחת את הפלאפון ואת המפתחות של האוטו שלי, שכל כך התגעגעתי אליו מהשולחן שלי בחדר, ״לאן?״ הוא שאל מכווץ את המבט, ״קבעתי עם טובי וג׳ייד, אני הולכת לראות את טרויאן אחרי חמישה חודשים שלא ראיתי אותה, ואם היא לא תזהה אותי אני אתחיל לבכות!״ אמרתי בלחץ, ״אל תדאגי, ג'ייד מראה לה תמונות שלך כל הזמן.. היא גם התחילה לדבר ולעמוד את יודעת, היא בת שנתיים עוד חודש..״ הוא אמר מספר לי את כל מה שהפסדתי, ״אתה רק גורם לי לרצות להגיע אליה יותר! ביי אוסטין!״ אמרתי מתחילה לצחוק כשרצתי למטה , טובי חיכה לי ליד האוטו שלי ונכנסנו לנהוג, ״את עדיין זוכרת איך נוהגים בצד הנורמלי של הכביש?״ הוא שאל מרים גבה וצחקקתי, ״נהגתי בלונדון רק פעמים, אני לא הנהגת אף פעם..״ אמרתי מחייכת כששמתי מוזיקה תוך כדי, ״אז אלכס נוהג?״ הוא שאל וידעתי שלשם הוא יגלוש, ״כן למען האמת..״ אמרתי רצינית, טובי הוא רק החבר הכי טוב שלי, וכמו שאני שומעת על ליאה ממנו הגיע הזמן שיתמודד עם אלכס גם הוא, טוב לשנינו עכשיו ולא צריך לעשות סיפור מכל דבר, אז נפרדנו.. לא קרה כלום..
העיקר ששנינו מאושרים ושמחים אחד בשביל השני..

דפקנו בדלת הבית של ג'ייד וטרויאן, ואחרי כמה שניות ג'ייד פתחה את הדלת וחיבקה אותי חיבוק ארוך,  ״התגעגעתי בטירוף!״ אמרתי מחבקת אותה בחזרה, ״איך הלימודים?״ היא שאלה כשהתיישבנו על הספה בזמן שטובי הלך להביא את טרויאן מהחדר שלה, היא שיחקה שם לפי הרעש, ״האמת שמדהים! אני ממש התבגרתי ואני מוכנה לחיות את החיים האמיתיים..״ אמרתי מחייכת , באמת התבגרתי שם, ״שלום!״ אמרתי בקול קטן וחמוד כשפתאום ראיתי את טרויאן, היא הייתה על הידיים של טובי והסתכלה עליי ומצמצה, היא נראתה קצת אממ... בשוק..
היא חיבקה את הצוואר של טובי מצד אחד ועם היד השנייה היא הצביעה עליי, ״ססר!״ היא מלמלה והתחלתי לצחוק, ״היי קטנטנה..״ קמתי אלייה והיא הושיטה אליי ידיים, היא עברה אליי והרמתי אותי אל מול הפנים שלי, ״התגעגעתי אלייך!״ אמרתי לה מחייכת והיא צחקה, כיאילו היא ממש מבינה אותי, ״אתן תבואו בכריסמס לארוחת ערב?״ שאלתי מתחננת לכיוון ג'ייד כשטרויאן שיחקה לי בשיער , ״נקפוץ להגיד שלום אחרי שנחזור מההורים שלי..״ ג'ייד אמרה וחייכתי, ״את יכולה ללכת לשחק איתה..״ ג'ייד אמרה והלכתי עם טרויאן לחדר שלה, צילמתי אותה בעשרות תמונות וסרטונים שיהיה לי לשהות בלונדון עד שאראה אותה שוב, שלחתי כמה תמונות למייגן ולדילן, הן ביקשו את זה לפני שטסנו אני ודילן חזרה הביתה ומייגן נשארה באוניברסיטה, ההורים שלה טסו לשייט מסביב לעולם לארבעה חודשים, אז ככה שיוצא שהייתה אמורה לבלות את הכריסמס לבד, ״את חייבת לבוא אליי! יהיה לך כיף בלוס אנג׳לס! תוכלי לפגוש את טרויאן! ״ אמרתי מנסה לשכנע אותה כשהורידה אותנו בשדה התעופה, ״אני אדבר איתך, אולי אני אטוס אלייך עוד איזה יומיים, אחרי שאסע לבקר את סבתא שלי, תגידי לאמא שלך שאולי אצטרף..״ היא אמרה וחייכתי, מסתבר שמיגן ואמא שלי דיברו כמה פעמים כשאמא שלי צלצלה אלינו לדירה או חזקים כשלא הייתי, מייגן מתה עליה! ואמא שלי אותו דבר!
בכל מקרה עכשיו הייתי עם טרויאן.. ״איך הפכת לבלונדינית?״ שאלתי אותה צוחקת, ״נראלי שזה בזכותי..״ טובי עמד מאחורי בדלת, ״טובי אתה לא בלונדיני! אתה שטני כהה, ולי יש שיער חום..״ אמרתי מסבירה לו שוב ושוב, שזה מוזר, ״אבל אוסטין בלונדיני דיי כהה, ואבא שלך , ואמא שלי...״ הוא אמר וצחקתי שהבנתי שזה דיי הגיוני, למרות שאוסטין שטני בהיר..
(בתמונה זו טרויאן מהאלווין)