לא מוסרי

פרק 21

ניתקתי את הפלאפון לאוסטין וסגרתי את הפלאפון של איאן, אחרי כמה דקות הגענו למסיבה וישבנו ליד הבר שהוקם לכבוד המסיבה בנקודת מבט שיכולנו להשקיף על נעמי ולוגן..
--
״היא פשוט לא נורמלית!״ אמרתי נשפכת מצחוק עד כדי כך שהתחיל לכאוב לי הבטן!
״היא לא שפויה!״ איאן אמר צוחק גם הוא כשהסתכלנו על נעמי
״כמה היא שתתה?״ הוא שאל אותי, ואני דיי הפסקתי לספור בשוט ה11.. ״יהיה לה אנגאובר מהגיהינום״ אמרתי נאנחת, ״כדי שנעצור אותה לפני שזה יחמיר״ הוא אמר כשראינו שהיא ולוגן צמודים ושיכורים עד כדי אחיזה במקומות שהם לא אמורים לעשות בציבור..
״בואי הולכים״ משכתי את נעמי מקהל הרוקדים ויצאנו בגשם השוטף שריעננן אותה קצת.. פתחתי את האוטו של איאן והנחתי אותה מאחור וחגרתי אותה, תוך דקה איאן יצא עם לוגן בערך באותה צורה והכניס אותו גם למאחור  , הוא נכנס לאוטו והתניע  ונסענו בגשם השוטף לכיוון הבית של לוגן והבית הצמוד לו של נעמי..
**
״ביי , גרייס״ אמרתי לאמא של נעמי כשעזרתי לה לעלות את נעמי למעלה והיא רק צחקה על נעמי
״ביי מתוקה״ היא אמרה מנופפת לי מכניסת הבית שלהן כשנכנסתי חזרה לאוטו של איאן , הוא נכנס חזרה לאוטו במהירות בגלל הגשם ושאל מה התוכנית עכשיו..
״אליי?״ שאלתי
״לאן אצלך?״ הוא שאל
״אמא שלי״ אמרתי מיד ונסענו , הגענו אחרי כמה דקות ורצנו מהר לכניסה כשהגג בכניסה לבית שלי הסתיר את הגשם מפנינו, ״יש מצב שטובי ואוסטין פה״ הזהרתי אותו, ״אני יעמוד בזה״ הוא אמר מנשק אותי לפני שסובבתי את המפתח במנעול..

״הי סיס״ אוסטין אמר יושב על כסא הבר במטבח,
אחזתי לאיאן ביד ומשכתי אותו למעלה לחדר שלי
״עצרי״ אוסטין קרא לי והמשכתי להתעלם
״שחרר״ אמרתי שוב באותו טון כמו לפני שיצאתי מהבית
״ספנסר חכי״ טובי הצטרף לרעיון של אוסטין שנקרא- ׳לחפור לי במוח׳
הגענו כבר למסדרון במעלה המדרגות שמוביל לחדרים שלי ושל אוסטין ושל אמא שלי ושל דני , (יש מקלחת ושירותים למטה ליד חדר האורחים , ובכל אחד מהחדרים שלנו יש מקלחת ושירותים, בנוסף יש חדר שירותים למעלה , וצמוד לו החדר כביסה )
״איאן אתה חבר שלנו לא?״ הם אמרו והוא עצר
הבנתי אותו בתכלס.. , ״אתה יכול ללכת אליהם , תבוא לחדר שלי שימאס לך מהם״ אמרתי לו מנשקת אותו  ושמעתי את הצעדים שלו יורדים במדרגות והם התחילו לדבר איתו, הפעם בניגוד לבערך - תמיד לא צוטטתי, נכנסתי לחדר שלי הורדתי את הבגדים שלבשתי ונכנסתי להתקלח, יצאתי אחרי כמה דקות  ושמתי פ׳יגמה חמודה ארוכה של פו הדוב..

היה לי חשק לקפה , או יותר נכון לקפאין.. ביום אני שותה בין 3 ל4 כוסות קפה.. , ירדתי למטה וראיתי את שלושת הבנים מדברים
״אפשר לדבר איתך?״ אוסטין קם אליי למטבח כשטובי ואוסטין המשיכו לדבר , לצחוק ולראות משחק..
״מה אתה רוצה?״ שאלתי אותו תוך מכינה לעצמי קפה מועשר בקפאין ממריץ..
״אני מצטער אוקיי? אני שונא לריב איתך!״ הוא אמר לי כשמזגתי  קצת חלב ..
״פשוט..״ הוא אמר וערבבתי את הקפה ולקחתי אותו לשיש כשהוצאתי לי עוגיות שהיו בארון .
״את מקשיבה לי?״  הוא שאל
״כן מה אתה רוצה ?? תגיע לפואנטה ״ אמרתי לו מתעצבנת
״חשבתי שאם תיהי עם איאן אז..״ הוא התחיל וקטעתי אותו ״אז מה? אז אני ׳אקח׳ לך אותו?״ שאלתי מסמנת את האקח עם גרשיים, ״לא..״ הוא נאנח, ״חשבתי שאם תיהי עם איאן אז הוא יקח לי אותך.. ...כמו טובי״ הוא אמר ואני חייבת לציין שהופתעתי, ״כמו טובי?״ שאלתי לא מבינה , ״טובי אולי החבר הכי טוב שלי חוץ מנעמי אבל אני לא אוהבת אותו יותר מאותך! אתה אח שלי! הוא ׳כמו׳ אח שלי״ אמרתי , ״והאהבה שלי לאיאן ממש לא אמורה להדאיג אותך , אלא אם כן אתה מאוהב באחותך וזה כבר דוחה ואתה תצטרך אישפוז על הכדורים יא פסיכי! איך חשבת שהם יכולים לקחת אותי ממך! ״ אמרתי מחבקת אותו
״אני אחותך..״ אמרתי לו תוך כדי החיבוק
״אתה מקסימים״ טובי אמר בטון של בכי באובר דרמה ומוקצן ,
״חי בסרט״ אמרתי זורקת עליו עוגייה
״תודה״ הוא אמר נוגס בה אחרי שנפלה על הספה
״איכס״ מלמלתי כי ידעתי כמה בנות היו פה עם אוסטין על הספה..
שתיתי את הקפה במטבח כשהבנים ראו את המשחק בסלון וכשסיימתי שמתי את הספל בכיור ואת העוגיות בארון חזרה , ״לילה טוב ״ אמרתי מפהקת עולה למעלה
״מה השעה בכלל?״ שאלתי גמורה מעייפות
״2:30״ הם אמרו לי
״טוב אני במיטה״ אמרתי מתקרבת לאיאן ומתנשקת איתו לפני שעליתי למעלה לישון , ״אנחנו נצטרך לקבוע חוקים לגביי זה אוקיי?״ אוסטין אמר תוך כדי הנשיקה כשלא הקשבתי לו והמשכתי להתנשק עם איאן..
״ממחר״ הוא אמר כשראה שאף אחד לא מקשיב לו..
״ביי״ אמרתי עולה למעלה , נכנסתי לחדר מקלחת שלי בחדר וצחצחתי שיינים ועשיתי פיפי לפני שהלכתי לישון..
עשיתי צמה ובאתי לכבות את האור בחדר כשהיה רעם חזק והחשמל כבה , צרחתי מבהלה כשהחלקתי על השטיח בחדר כי לא ראיתי לאן אני הולכת ומיד שמעתי צעדים של עדר פילים במדרגות רצים לכיוון החדר שלי, ״האוץ׳״ אמרתי נאנחת מהכאב ברגל שלי , הרגשתי ושמעתי רעש ברגל שלי וידעתי שהחיים שלי הולכים להשתנות בגלל חורף אחד , יותר נכון.. להיהרס.. השחייה שלי!
״את בסדר?״ שמעתי את הקול המוכר של איאן
טובי הדליק את פנס הפלאפון שלו והברך שלי התנפחה
״אני אתקשר לאמא , היא במשמרת לילה בבית חולים״ אוסטין אמר
״אני אלך להביא קרח״ איאן אמר מדליק את הפנס בפלאפון שלו והוא הלך למטה במהירות..
״איי ״ בכיתי מרוב כאבים וטובי ניגב לי את הלחי כל פעם שבא מפל של דמעות..
אני לא בחורה שבוכה אם היא מקבלת מכה, אלא אם כן זה כאב שאני כמעט ולא יכולה לסבול, שה היה כאב כזה..
״היא אמרה שניסע מהר אליה לבית חולים״ אוסטין אמר נכנס לחדר שלי
״בואי נעזור לך לקום״ טובי אמר , אוסטין והוא הרימו אותי כל אחד בצד ועזרו לי לקפוץ על הרגל השנייה במדרגות..
״בוא נוסעים לבית חולים״ אוסטין אמר לאיאן שהתקרב אלינו עם הקרח שהביא לי,
״אני יניע את האוטו״ הוא אמר רץ לאוטו
הלכתי עם טובי לאוטו , ואיאן פתח לי את הדלת , כשטובי נכנס לידיי שם לי את הקרח על הקרסול , אוסטין נעל את הבית ונכנס לאוטו כשנסענו מהר אבל בזהירות בגלל הגשם..
״זה בטוח לא שבר אולי זה נקע או שמתחת שריר״ טובי אמר לי מנסה להרגיע אותי