פרק 43-44

887 43 6
                                    

״את בטוחה שאת לא רוצה שאני יבוא איתך?״ ארין שאלה אותי לחוצה יותר מידי, ״הכל ממש בסדר אני לא צריכה אף אחד.. ״ אמרתי שוב ושוב, ״גם לא אותי?״ טובי שאל אותי גם הוא שוב, ״גם לא אותך״ אמרתי בכוונה, ״הנה, רק אותה אני צריכה..״ אמרתי צינית כשראיתי את אמא שלי מתקרבת אליי משערי האקדמיה, ״מי קרא לה?״ שאלתי בכעס את טובי וארין שעמדו מופתעים כמוני, ״אני״ ג'ייד אמרה לידי מחייכת, ״תקשיבו, אני מבינה שזה בית חולים והכל, אבל היום זה רק התשובות... את הבדיקות עשיתי לפני שבועיים, ואני לא מבינה למה אני צריכה להפסיד יום אימונים שנשארו רק שלושה אחרונים מהמחנה אימונים..״ אמרתי מגלגלת עיניים, ״בואי נראה מה קורה לך״ אמא שלי אמרה לי וטובי צחק, ״אתן כל כך דמות, שתיכן מתנהגות אותו דבר כשאתם לחוצות , שתיכן עקשניות ושתיכן אוהבות להיות בשליטה ועצמאות..״ טובי אמר מחייך, זה הרגיע את הלחץ של אמא שלי אז לא אמרתי כלום, התחלנו ללכת לאוטו, ״בהצלחה!״ שמעתי מאחורי את טובי וארין, ״יא לחוצים!״ צעקתי להם, נסענו את הבית חולים שאמא שלי עובדת בו, הרופאה שלי היא אחת החברות של אמא שלי, למזלי הן לא יכולות לדבר על מה שקורה לי כי יש חיסיון בין מטופל לרופא.. , ״לחוצה מהתוצאות?״ אמא שלי שאלה אותי ונשמתי עמוק, ״לא.. מה כבר יכול לקרות?״ שאלתי מחייכת, הגענו אל בית החולים אחרי כמעט שעתיים של נסיעה, נכנסנו אל המחלקה וחיכינו מחוץ לחדר הרופאה, ״ספנסר מרין לד״ר אדג׳נס״ שמעתי בכריזה , ״חכי פה״ אמרתי לאמא שלי ונכנסתי לבד, ״ספנסר״ קווין הרופאה חיבקה אותי כשנכנסתי, ״יש לי חדשות בשבילך..״ היא אמרה לי כשהתיישבה לי השולחן שלה, ״אני אדבר קודם איתך, ואם תסכימי נכניס גם את אמא..״ היא אמרה לי , ״טוב קודם כל כמה שאלות כלליות..״ היא אמרה ופתחה את המחשב, ״מתי קיימת יחסי מין בזמן האחרון?״ ההיא שאלה וניסיתי לחשב, ״אממ לפני שבועיים בערך..״ אמרתי כשנזכרתי בדייט עם טובי, ״ולפני כן?״ היא שאלה, ״לפני בערך חודשיים..״ אמרתי נזכרת בפרידה מאיאן ושכבתי עם טובי.., ״למה , זה קשור?״ שאלתי לחוצה, ״השתמשת באמצעי מניעה? בשתי הפעמים ?״ היא שאלה וחשבתי, ״בפעם האחרונה כן ובפעם ההיא.. ״ אמרתי ישר בלי לחשוב, ״לא.. יואו לא שמתי לב! שכחתי.. איזה מוזר שרק עכשיו אני שמה לב!״ אמרתי מופתעת , ״ספנסר״ היא אמרה לי והא הסתכלתי עליה, ניסיתי להבין מה היא רוצה אבל היא דיי שתקה.. , ״רגע, רגע , רגע״ מלמלתי מתחילה להבין, ״אני בהריון?״ שאלתי צועקת בלחישה שאמא שלי לא תשמע מבחוץ, ״כן, זה מה שעולה מהבדיקות שלך.. בגלל זה הבחילות וההקאות והעייפות.. זה טבעי שבתחילת הריון זה יקרה״ היא אמרה והתחלתי להחרד, ״אני יהיה בת שבע עשרה רק עוד חודשיים! אני ילדה! ״ אמרתי מתחילה לבכות,  ״ספנסר מתוקה את בשבוע העשירי להריון, אמא תעזור לך.. בואי נקרא לה..״ היא אמרה והנהנתי בהיסטריה, קווין יצאה ואחרי כמה דקות היא חזרה עם אמא שלי, ״ספנסר ! אני לא מאמינה״ היא אמרה מחבקת אותי ומנגנת לי את הדמעות, ״איך אני יכולה להפיל דבר כזה על טובי עכשיו?״ אמרתי מתחילה להלחץ, התחלתי לנשום לא טוב, נזכרתי שיש עוד צד לסיפור הזה, ״אני חסרת אחריות״ אמרתי בגועל מעצמי, ידעתי שאין סיכוי להפיל את התינוק הזה, המשפחה של אמא שלי נוצרית קתולית.. ואם אני רוצה שינדו אותנו מהמשפחה אז אני יעשה הפלה.. אבל לא, אין מצב אני לא מתכוונת להרוג חיים של מישהו כי לי קשה...
״את צריכה לדבר עם טובי..״ אמא שלי אמרה והנהנתי, ״את תבואי אליי פעם בחודש לבדיקות, ואנחנו נעבור את זה ביחד..״ קווין אמרה והתחבקנו שלושתינו, ״מה בנוגע לאקדמיה?״ אמא שלי שאלה ופתאום קפאתי, אני הולכת לוותר על החלום שלי, אני לא ימשיך לעוד שנים באקדמיה, החלום שלי נהרס אני אל יהיה שחיינית מקצוענית יותר.., ״ספנסר את מבינה מה זה אומר נכון?״ קווין שאלה והנהנתי, ״אני אדבר עם ג'ייד אחרי שאני אדבר עם טובי״ אמרתי בוכה ואמא שלי החזיקה לי את היד..
״אפשר לנסוע הביתה?״ שאלתי את אמא שלי בבכי כשנכנסנו לאוטו, ״כן..״ היא אמרה מנגבת לי את הדמעות..

לא מוסריWhere stories live. Discover now