לא מוסרי

פרק 29

***נקודת מבט ספנסר***
עבר חודש מאז הלילה ההוא עם אוסטין, הוא לא דיבר על מה קרה, נעמי טסה לתוכנית חילוף תלמידים לחודש (היא תחזור עוד שבוע..) , זה היה מוזר נעמי אף פעם לא התעניינה בדברים האלה ושבוע אחרי המסיבה שהיא ואוסטין הלכו אלייה היא קפצה על ההזדמנות וטסה..
עוד מעט הכריסמס, עוד שבוע.. נעמי תחזור ממש יום לפני הערב של הכריסמס..
חזרתי ללמוד, שלוש פעמים בשבוע.. מורידים לי את הגבס עוד שבועיים... אני רק מחכה לרגע הזה,
השנה אנחנו עושים את הכריסמס אני, אוסטין, אמא שלי ודני, אבא שלי וג׳ייד , טובי וההורים שלו ונעמי וגרייס!
זה לא פעם ראשונה שעושים כזה דבר אבל בכל זאת כשזה קורה אני מאושרת מאוד במיוחד בשל העובדה שהפעם האחרונה שעשינו חג כזה זה היה לפני שלוש שנים (אני הייתי בת 13..) וההורים שלי עוד לא התגרשו.. הם התגרשו רק אחרי חודשיים (ממש שנתיים לתאונה של טרוי..) אחרי הגירושים אמא שלי הבינה שהיא חייבת לחזור לעצמה והיא ואבא שלי חזרו להיות בקשר טוב רק לפני שנתיים (שנה לאחר הגירושים..) והשנה יהיה סופר כיף! זה יהיה בבית של אמא שלי.. ואני הכי אוהבת את החגים בהם אנחנו שלושת המשפחות יחד, כי גרייס אמא של נעמי , ורוניקה אמא של טובי ואמא שלי מבשלות את האוכל הכי טעים בעולם! מה שכן הן עושות בשכל ולא נותנות לי לעזור להן אף פעם..

קמתי בבוקר מוקדם כרגיל.. ודני (החבר של אמא שלי) חיכה לי בסלון כדי לקחת אותי לבית ספר.. אני באמת מרחמת עליו , כל בוקר הוא מביא אותי לבית ספר..
שמתי ג'ינס ארוך עם קרעים שעולה על הגבס וסוודר מחמם , שמתי כובע צמר על הראש נעלתי מגף עקב נמוך על הרגל ה׳תקינה׳ , וירדתי למטה אל דני, לקחתי את הקפה שאמא שלי הכינה לי לפני שיצאה למשמרת בבית חולים ויצאתי לאוטו..

נכנסתי בשער וראיתי את ארין מחכה לי בכניסה, ״יאללה בואי כמעט איחרת היום״ היא אמרה צוחקת.. , ״קחי״ היא אמרה מביאה לי קלסר, הסתכלתי עלייה במבט לא ברור.. , ״מה?״ שאלתי לא מבינה, ״זה סיכומים וצילומי שיעורים וכל מיני דברים שאין לך״ היא אמרה לי, ״את זוכרת שאני כבר חודש בבית ספר כן?״ שאלתי אותה, ״את שלוש פעמים בשבוע, יש עדיין יומיים בשבוע שאת לא נמצאת בהם...״ היא אמרה עוזרת לי להכניס את הקלסר לתיק..
היה צלצול והלכנו מהר יותר לכיתה.. ירד מבול!! מזל שהרוב מוגן לגשם.. אז אפילו שקית לא הייתי צריכה לשים על הגבס , אנחנו מתחת לגג.. , נכנסתי לכיתה התיישבתי במקום שלי (החדש משחזרתי)  ליד ארין.. , ומר קייג׳ נכנס לשיעור..
היה כיף בטירוף ובלי ששמתי לב היום כבר עבר.. הלכתי בסוף היום (בערך 16:00) לכיוון השער וחיכיתי שאוסטין או אבא שלי או אמא שלי או דני יבואו לאסוף אותי.. ,
״שלום יפייפיה..״ שמעתי מאחוריי, הסתובבתי וראיתי את איאן עומד , נשען על השער , חייכתי כשראיתי אותו הוא לקח לי את התיק והתחלנו ללכת לאוטו.. ,
״אז איך היה היום?״ הוא שאל פותח לי את דלת האוטו, ״מצחיק״ מלמלתי מחייכת, ״באיזה שעה סיימת ללמוד?״ הוא שאל מתניע את האוטו, ״14:30״ אמרתי פותחת את המראה שמעליי ומסתכלת על עצמי, ״אז חיכית שעה וחצי? ״ הוא שאל לא מבין את ההיגיון, ״לא , הלכתי לאכול עם ארין וטובי צהרים״ אמרתי ונשענתי אחורה..