לא מוסרי

פרק 27

*אין קשר לתמונה*

״והמנצחים הם...״ נשמעה הכריזה
״הדולפינ׳ס ״ הכריזה נשמעה וכל בית הספר צהל, מחיאות כפיים נשמעו והקבוצה רצה למגרש לקחת את הגביע, כמה בנים הניפו את נעמי באוויר ונעמי הניפה את הגביע, מיד צילמתי אותה מלא תמונות , והמשכתי לצרוח , כולנו צרחנו!

**
״ידענו שתנצחי״ אמרנו כשהיא רצה לחבק אותי, ״ממש..  כולם היו ממש טובים , אני עדיין בשוק שניצחנו״ היא אמרה עם אדרנלין שופע מהזכייה, היא הייתה נראת אפילו קצת מסטולה..
״מזל טוב״ אוסטין חיבק אותה ואחריו גם לוגן ואיאן, לילי ורוני חיבקו אותה גם כן וקבעתי להפגש איתם ועם נעמי , רק ארבעתנו בקרוב כמו פעם..
״טוב נגמר לכם היום?״ שאלתי אותם משתעממת, ״כן , על מה חשבת?״ נעמי שאלה, ״פיצה..״ אמרתי ערמומית, ״אנחנו צריכות טרמפ..״ אמרתי לכיוון לוגן איאן ואוסטין, ״מה זה טרמפ?״ איאן שאל מדגדג אותי, ״סורי דייט .. רק שתינו״ אמרתי מצחקקת , ״אני יתחיל לקנא״ איאן אמר, ״ממש״ מלמלתי, והוא הרים גבה , התעלמתי מזה, וסימנתי לאוסטין שיקח אותנו, ״טוב, אני אקח אתכם״ אוסטין אמר והתחלנו ללכת שלושתינו, ״אפשר ביי לפחות?״ איאן שאל מאחורי , ״כן״ אמרתי הולכת אחורה נותנת לו נשיקה קרירה על השפתיים וחוזרת לאוסטין ונעמי,
״מה זה היה סיס?״ אוסטין שאל אותי, ״מה עשיתי?״ שאלתי לא מבינה , ״האמת, שהיית קצת מגעילה..״ נעמי אמרה בשקט, ״מה עשיתי? כולה אמרתי שהוא לא קנאי..״ אמרתי מגנה על עצמי,
״טוב.. לא נראלי שהוא הבין את זה ככה..״ נעמי אמרה, ״כדאי שתדברי איתו סיס..״ אוסטין אמר כשיצאנו מהבניין,
״טוב אני הולכת לדבר איתו עכשיו.. , לכו אתם לפיצה חכו לי שם, אני יבוא עם איאן..״ אמרתי מתבאסת על השיחה הזו,
״בטוח? אנחנו יכולים לחכות לך״ אוסטין ונעמי אמרו יחד מבוהלים, ״כןכן לכו״ אמרתי להם מסתובבת חזרה לביניין
להסביר את עצמי בפני איאן..

***נקודת מבט נעמי***

_יציאה מבית הספר_
אוי ואבוי, אני ואוסטין לבד באוטו , אחרי שנישקתי אותו, הייתי כולי בסערת רגשות רק בגלל הנשיקה, ניצחון? יהיו לי עוד מלא.. זה הולך להיות מביך.. , הלכנו לאוטו וראינו את מיי האקסית שלו הולכת לאוטו שלה עם החבר הזה שלה, שדרך אגב נראה לי מאוד מזויף.. הסתכלתי עלייה ואז היא מיד תפסה את היד שלו והוא נראה מופתע.. , תפסתי לאוסטין את היד בזהירות בלי שהיא תשים לב , הוא הסתכל עליי לא מבין, וסימנתי לו עם הראש להסתכל שמאלה, ״ההצגה חיבת להימשך..״ אמרתי לו , ״תודה, את לא מבינה איך את עוזרת לי..״ הוא אמר לי מחייך והגומות שלו יצאו, אוסטין חתיך.. הוא גדול כזה שרירי אבל לא משהו מוגזם בקיצור, הוא נראה ממש ממש טוב..
נכנסנו לאוטו, והתחלנו לנסוע..
״נו ניצחתי כבר בהתערבות?״ שאלתי אותו מחייכת וצוחקת לעצמי, ״ממש לא, אני כבר ניצחתי?״ הוא שאל, ״לא ממש יותר נכון ממש לא..״ צחקתי עליו
״אני כל כך עייפה״ אמרתי מפהקת , ״ברור כמה סלטות דפקת שם״ הוא אמר לי כיאילו זה ביג דיל..