סיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...
קמתי רעננה לחלוטין, אחרי שתיים עשרה שעות שינה, הסוף שבוע הזה היה שווה בהחלט, אחרי המסיבה המיותרת ביום שישי, יום שבת היה רגוע, הייתי ברובו במשמרת בוקר עד צהרים בקפה.. אבל בשבת בערב הלכתי ליריד החודשי בפארק עם אית׳ן , בריאנה ומרטין שהוא אחד החברים הטובים שלי , הוא בנבחרת הפוטבול יחד עם אית׳ן.. נהנתי מאוד, הייתי משוחררת בלי מוסכמות.. את רוב יום ראשון ביליתי בהכנת עבודה לבית ספר, אני לומדת במגמת עיצוב פנים, זה הדבר האהוב עליי, כל הסידור והעיצוב, המחשבה, הדימיון, אני ממש מתחברת לנושא הזה, ואחרי ההכנה של העבודה ביליתי עם סנדי במטבח והכנו עוגה ליום ההולדת של בריאנה! בריאנה ילידת דצמבר , ואילו אני ילידת מרץ, אית׳ן יליד ינואר.. הלכתי לישון ממש מוקדם, כי ידעתי שיש לי בית ספר היום.. בכל מקרה כשקמתי הלכתי להתקלח מקלחת זריזה ולצחצח שיניים , הלכתי לכיוון חדר הארונות שלי, ראיתי שיורד גשם חזק בחוץ דרך החלון הקטן שיש לי בקיר יחסית גבוהה, כי החדר שלי הוא בקומת מרתף, אז הוא דיי באדמה.. אבל הגיוני שיורד גשם, אנחנו בדצמבר, כבר שלג עוד מעט, אנחנו בניו יורק.. שמתי ג׳ינס ארוך סקיני בצבע חום ניוד , סוודר בורדו נופל, אולסטאר לבנות נמוכות , את השיער השארתי פזור וטבעי, כך שהיה גליי , העברתי את המסרק עליו בעדינות פעמיים ולקחתי את התיק ..
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
עליתי למעלה ולקחתי את העוגה הלא פחות ממושלמת שהכנו אתמול לכבוד היום הולדת של בריאנה, עוגת חד קרן מלאה בקצפת ונצנצים אכילים, שכתוב מעל בריאנה בת שבע עשרה, כן היא קטנה, אני גדולה ממנה בתשעה חודשים, ואית׳ן גדול ממנה בשנה פחות שבועיים! יצאתי דרך הדלת במטבח לכיוון החניה המקורה שלנו, ופתחתי את האוטו שלי, ג׳יפ שחור מושלם, קיבלתי אותו ליום הולדת שבע עשרה שלי, הכנסתי את העוגה ונכנסתי לאוטו, התנעתי ונסעתי אל החנות לאביזרי ימי הולדת לקחת את ההזמנה שלי, נכנסתי במהירות בגלל הגשם החזק ולקחתי את הזר יום הולדת שבחרתי, יחד עם גוש בלונים ענק , והכנסתי אותו בזהירות לאוטו, הגעתי לבית ספר אחרי עשר דקות בערך, שמתי עליי את התיק, הגשם קצת נחלש, קשרתי את הבלונים לתיק שלי כדי שלא יעופו ברוח, את הזר החזקתי כצמיד והחזקתי את העוגה בשתי ידיים, נכנסתי את בית הספר שללא ספק מבטים הופנו אליי, הלכתי לכיוון הלוקר של בריאנה כשהיא עמדה שם ליד אית׳ן והוא שם לה שרשרת שהוא קנה לה ליום הולדת שעזרתי לו לבחור לפני שבוע בערך, כשהיא הבחינה בי היא רצה לכיווני בהתרגשות, ״חכי!״ אמרתי עוצרת במקום פוחדת שיהיה אסון, ״קודם כל קחי! מזל טוב!״ אמרתי מביאה לה את העוגה והעיניים שלה גדלו ונצצו, הנחתי לה את הזר על הראש בזהירות כשסידרתי לה אותו, הורדתי ממני את התיק ופתחתי את הקשר של הבלונים כשקשרתי אותו לתיק שלה, ונתתי לה נשיקה קצרה בלחי, ״אומייגאד מאדי זה מושלם!״ היא אמרה בוהה בעוגה והבלונים, צחקתי מההתרגשות שלה והתחלנו ללכת לכיוון הכיתות שלנו אחרי הצלצול, אני לכיתת עיצוב פנים, אית׳ן לכיתת פיזיקה, ובריאנה לכיתת סוציולוגיה..
