פרק 13- ״פרק חדש... הפרסום..״

1.4K 52 7
                                    

קמתי בבוקר עייפה מאוד, הייתי אתמול באימון ראשון בתור קפטנית הנבחרת , האמת שיצאתי מהאימון בהרגשה טובה, בריאנה נתנה לי להוביל, לא הפריעה לי, הייתה שקטה, הרבה דברים השתנו במהלך חופשת הכריסמס, ואז הסילבסטר כמובן, אבא שלי מחבב את העובדה שאני וג׳ון יוצאים , האמת שאף אחד לא יודע על זה חוץ מהבנים, המשפחה שלי, אית׳ן, קורטני ומרכוס, כן.. הדבר הנוסף שהשתנה במהלך החופשה זה שאני ומרכוס אחרי שש וחצי שעות של שיחה לפתירת המשבר והרבה צעקות שלי השלמנו..
התלבשתי במהירות בג׳ינס כחול צמוד עם קרעים בברכיים, סוודר ורדרד ניוד, בטן, עם כובע קפוצ׳ון, ונעלי ספורט..

לקחתי את המפתחות של האוטו את התיק ויצאתי החוצה, עצרתי בדנקן דונאטס לקנות כמה דואנטסים ושתי כוסות קפה אחד חזק ואחד חלש, ונסעתי לכיוון הבית של קורטני, ״היי לך״ אמרתי לה כשהיא נכנסה מחוייכת לאוטו, ״יש לי הפתעה בשבילך

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

לקחתי את המפתחות של האוטו את התיק ויצאתי החוצה, עצרתי בדנקן דונאטס לקנות כמה דואנטסים ושתי כוסות קפה אחד חזק ואחד חלש, ונסעתי לכיוון הבית של קורטני, ״היי לך״ אמרתי לה כשהיא נכנסה מחוייכת לאוטו, ״יש לי הפתעה בשבילך..״ היא אמרה מחייכת והרמתי גבה בחשד, היא הוציאה עיתון רכילות ידוע והראתה לי את השער, היו שם תמונה שלי ושל ג׳ון מהשער של הבית שלי, רואים אותי עומדת ליד השער צוחקת ואותו מחייך לכיווני , אני לבושה בג׳ינס חאקי וסווצ׳ר גדול ומיד זיהיתי את הזמן, ממש לפני יומיים, הוא בא עם ניק, דניאל וקווין בכלל לאבא שלי לדבר על האלבום החדש וניק , דניאל וקווין עמדו ממש לידו, זה ממש מוזר שהצלם תפס רק אותנו בתמונה.. הכותרת הייתה- ״יש אישור ? הרומן ממשיך..״ , זה כזה דבילי מי אישר להם את זה בכלל, ביזה זכות יש תמונה שלי בעיתון?! התבלבלתי והיא הכניסה את העיתון לתיק כדי שלא תהיה תאונה בדרך ולקחה את הקפה שלה , חזק ביותר, היא מכורה לקפאין.. היא לקחה את דונאטס ונגסה בו בחיוך כשבדיוק שיר של דקורייט בלאנס התחיל ברדיו, ״הם רודפים אותי?״ שאלתי מצחקקת והיא חייכה, קורטני באמת החברה הכי טובה שיכולתי לבקש לעצמי, נפגשנו אני חושבת בכל יום בחופש, וללא ספק הבנתי מה זה חברות אמיתית של בנות, ממש לא מתקרב לחברות שלי ושל בריאנה..
החנתי את האוטו ונכנסנו לבית ספר , זרקתי את השקית עם הדונאטס לכיוון אית׳ן ומרכוס שישבו על הספסל בחוץ כשהתיישבנו לידם, ״ראיתם?״ קורטני הוציאה שוב את העיתון צוחקת, ״וואו, מאדי את ממש נולדת להיות על השער..״ מרכוס אמר מתלהב, ״לא תודה..״ מלמלתי מצחקקת, והוא גלגל עיניים מאוכזב .. ״אתם יוצאים?״ עדר של בנות רץ לכיוון השולחן שלנו בחוץ , ״אוי לא..״ מלמלתי מגלגלת עיניים, ״מאדי אתם יוצאים?״ אחת לקחה פיקוד, ״לא..״ הכחשתי בשקט, חסרת כוח, ״טוב שחררו ממנה״ אית׳ן ומרכוס התחילו לפזר את הבנות מסביב כשהיה צלצול והלכנו לכיתות, אני ואית׳ן לכיתת היסטוריה, מרכוס לכיתת ספרות וקורטני לכיתת צרפתית, ישבנו ליד השולחן שלנו והרגשתי עיניים נעוצות בי, זה חרפו לי את השכל, ״אנחנו לא יוצאים!״ אמרתי בקול רם ולאט לאט הרגשתי את המבטים נעלמים, ״מאדי ! שמעתי שיש לך חבר חדש!״ המורה שלי אמרה מחייכת כשנכנסה לכיתה, ״אומייגאד.. לא בסדר..״ אמרתי נאנחת כשקמתי ויצאתי מהכיתה, נכנסתי לאוטו שלי אחרי שהלכתי אליו במהירות דרך הפרצה בגדר לכיוון החניון, אבא שלי צלצל, ״הלו?״ שאלתי כשחיברתי אותו לדיבורית באוטו, ״יש מצב שאת באה הביתה , יש לי פגישה שאני צריך שתקחי בה חלק..״ הוא אמר וגיחחתי לנוכח צירוף המקרים הזה, ״אני בדרך״ אמרתי כשהתנעתי את האוטו , תוך שבע דקות הייתי בבית , נכנסתי עם האוטו לחניה ועליתי למעלה , דפקתי על דלת המשרד של אבא שלי ושמעתי קריאת הזמנה פנימה, נכנסתי בשקט כשראיתי את ג׳ון ואת שני היחצנים של הלהקה ואת אבא שלי, ״שבי..״ אבא שלי אמר וג׳ון הסתכל עליי מתנצל..  ״מה הולך פה?״ שאלתי בחשש כשהתיישבתי ליד ג׳ון כשאבא שלי והשניים האחרים ישבו מולנו, ג׳ון החליק את היד שלו למטה ואחז לי ביד וזה גרם לי לחיוך קטנטן, ״הזוגיות הזו זה הדבר הכי טוב שקרה ללהקה בשנה וחצי האחרונות, החיפושים בגוגל, הצפיות לשירים, הכתבות זה עושה לנו באז תקשורתי מעולה!״ אחד היחצנים פתאום התחיל בהתלהבות, ״אנחנו רוצים לאשר את הזוגיות שלכם בהשקה שהבנים מוזמנים אליה מחר.. ״ השני המשיך אותו, ״ובכללי אנחנו רוצים כמה שיותר פרסום שלכם יחד בציבור ושלך עם הבנים להראות שאת השתלבת יפה שם.. אבל אנחנו גם לא רוצים שזה יהיה עד כדי כך מבוים, אז אני בעד שפשוט אחרי ההשקה פשוט תזרמו כולם תעשו מה שבא לכם ובעיקר בציבור..״ הם אמרו ממשיכים אחד את השני, הייתי דיי בשוק, ״תחשבו על זה.. יש לכם קצת יותר מעשרים וארבע שעות.. ״ אבא שלי אמר והנהנתי כשיצאתי משם מבוהלת..

למה דווקא אני? Where stories live. Discover now