סיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...
״תודה בוסטון! היה לי מושלם, נהנתי בטירוף! הייתם קהל פצצה!״ צעקתי כשירדתי מהבמה מנופפת לשלום בקהל, ״מאדי, אני סופר גאה בך!״ ג׳וליין חיבקה אותי וחייכתי, ״תודה!״ אמרתי מצחקקת.
ירדתי מהבמה והלכתי מהר אל האוטו שחיכה לי ביציאה, את הדברים שלי עוזרי הפקה לוקחים ואני מיד נוסעת אל שדה התעופה כי התחנה הבאה שלי היא לוס אנג׳לס, הייתי בה די הרבה פעמים בעיקר בגלל העבודה של אבא שלי , אבל לא בשנה וחצי האחרונות, כשהגענו אחרי טיסה של כמה שעות נסענו ישר למלון, שם עשינו צ׳ק אין מיד וקיבלנו את החדרים, בלוס אנג׳לס יהיו לי שתי הופעות, אחת מחר ואחת בעוד יומיים, אני אשאר פה ארבעה ימים.. התיישבתי על המיטה מכוסה רק במגבת כשהסתכלתי בפלאפון, ווצאפ קורטני שהייתי מדהימה, מאות תמונות באינסטגרם, הרבה תיוגים בכל רשת חברתית שקיימת, הרגשתי טוב, אבל רציתי להיות עכשיו עם דניאל , בריטני לחגוג איתם את זה, אפילו עם אית׳ן עד כמה שאני כועסת עליו, כשהוא חזר הביתה לחופשת האביב, היחסים בנינו לא היו קרובים במיוחד, הם היו מרוחקים ודי קרירים, כעסתי עליו בגלל הנשיקה הזו בסילבסטר, זה ערער לניק את האמון בי למרות שלא ביקשתי את זה, דפיקה נשמעה בדלת חדר המלון שלי והנחתי שזו ג׳וליין, רייבן או אבי, ״מי זה?״ שאלתי כשהתקדמתי לדלת, ״רייבן״ שמעתי את הקול המוכר שלה ופתחתי את הדלת בצחקוק, ״באתי להביא לך את הסטיילינג שלך לתוכנית בוקר מחר ..״ היא אמרה ומבט מהורהר הופיע לי על הפנים, ״תוכנית בוקר? ״ שאלתי במלמול, ״מאדי!! אני לא מאמינה ששכחת!״ היא הייתה בהלם ממני, ״סורי נו הייתי בלחץ מההופעה!״ אמרתי מצחקקת והיא גלגלה עיניים בחוסר אמון, ״טוב בקיצור קחי..״ היא אמרה מושיטה לי את השקית עם הקולב, חולצה לבנה עם שרוולים עד המרפקים, רחבה בתוך חצאית לק אדומה קצרה וצמודה, עם נעלי עקב פשוטות .. הכנתי את זה על השולחן שהיה בחדר והיא התיישבה בזמן שהלכתי לשים פיג׳מה ..
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״אז, איך היה להופיע פעם ראשונה לא בניו יורק עם האלבום?״ היא שאלה נרגשת בשבילי, ״וואי את לא מבינה יש לי עדיין אדרנלין מטורף, זה היה הזוי, ורציתי לדבר איתך על התלבושות, את לא מבינה איך הרגשתי בנוח איתן, בחרת בגדים סופר נוחים וסופר שואו בשביל המופע..״ אמרתי והיא התרגשה מהמחמאות שזרקתי עליה.. ״את יודעת שראיתי בשדה תעופה את הקמפיין לחברת בגדים שעשיתי?״ שאלתי אותה פתאום נזכרת בהתרגשות, ״דייי!״ היא אמרה צווחת יחד איתי , ״יואו , רייב אני מרגישה ממש טוב.. חבל שניק יכול להצטרף אליי רק בעוד שבועיים! ההקלטות שלו אבל לאלבום החדש הולכות טוב אז מי אני שאכעס עליו?״ אמרתי שמחה בשבילו..
