למה דווקא אני?

פרק 15- ״יום מסוים בשנה״

״אנחנו נחגוג בעוד שבוע״ ג׳ון אמר מנשק אותי נשיקה קצרה, ״אני יודעת״ אמרתי מחייכת מנשקת אותו שוב, ״תשלחי לי תמונות?״ הוא שאל נותן לי עוד נשיקה, ״ברור, חסר לך ולא תתקשר אליי מלא״ אמרתי לו ממשיכה לנשק אותו, ״ברור״ הוא אמר באותו טון כמוני והמשכנו להתנשק, ״איכסה די כבר יא דביקים גם אני רוצה להפרד לפני שהיא טסה לי לחודש״ שמעתי קול מוכר וממורמר, ״דנייי״ אמרתי לדניאל רצה אליו כשקפצתי עליו בחיבוק, ״שמעי שמונה עשרה זה לא משחק.. את כבר בוגרת.. תעשי הרבה כיף, ואל תעשי שטויות..״ הוא אמר וצחקקתי, דניאל מנהל איתי שיחה על בגרות, זה גרם לי להרמת גבה וצחקוק קטן.. , ״אפשר גם חיבוק?״ ניק שאל מתקרב אלינו מחייך, חיבקתי אותו חיבוק קצרצר וחזרתי לזרועותיו של דניאל, ״ידעתי שהייתי צריכה להיות עם דני מהתחלה..״ אמרתי מצחקקת לכיוון ג׳ון, ״תזהרו ממני שניכם..״ הוא אמר באיום ודניאל קרץ לי , ״יאללה אני חייבת לעוף.. אני אתגעגע ממש, ואני אדבר איתכם ונתראה עוד שבוע..״ אמרתי להם נותנת עוד נשיקה קצרה לג׳ון כשיצאתי מהוילה שלהם במהירות , נכנסתי לאוטו ונסעתי ישר הביתה לקחת את המזוודה שלי ואת תיק הגב ולנסוע לשדה התעופה..

*********************
״אל תעשו שטויות! ותהנו! והתקשרו איך שאתם נוחתים , דיברתי עם רייצ'ל והיא מחכה לכם!״ ג׳וליין אמרה לנו נרגשת יחד עם אמא שלי, ״קרציות עוד שבוע אנחנו חוזרים בי״ אמרנו להם כשהלכנו לכיוון ביקורת הדרכונים הראשונה, ״כמה זמן חיכינו לזה..״ אית׳ן אמר מושך אותי לחיבוק, ״אני יודעת אני מתרגשת ברמות.. ״ אמרתי מצחקקת באושר, ״יש לי הרבה הפתעות בשבילך במהלך השבוע הזה גברת מאדי מאדס..״ אית׳ן אמר שהתקדמנו למסור את המזוודה הגדולה שלנו, ובדיוק שלוש שעות לאחר מכן היינו על טיסה מניו יורק היישר ללונדון שבאנגליה..

יצאנו משדה התעופה כשרייצ׳ל עמדה מחויכת עם בחור מושלם שנראה כמו אליל, זה דין החבר שלה, הם ביחד מכיתה י׳א נראה לי, הוא נשאר כאן בלונדון כשהיא ביקרה אצלנו לפני כמה חודשים ובא לביקור במהלך השהות שלה בניו יורק, ״אומייגאד״ רצתי אליה מאושרת, ״ראית אותי לפני כמה חודשים״ היא צווחה מחקה אותי , ״מה זה על האצבע שלך יא טמבלית!!״ צווחתי כשהסברתי לה מדוע רצתי, ״אוהבת?״ דין שאל והנהנתי בחיוך, ״מתי זה קרה?״ שאלתי נרגשת, ״לפני שבועיים בערך.. לא רציתי לספר כי חיכיתי לראות אותך ילדת שבוע יום הולדת..״ היא אמרה מחבקת אותי שוב, ״איפה אית׳י?״ שאלתי פתאום מבחינה בחסר, ״פה גברת אני רצה באמצע שדה תעופה כמו משוגעת ומשאירה את המזוודה שלי לאית׳ן..״ הוא אמר וצחקקתי, ״דרמה קווין שכמותך..״ אמרתי מצחקקת, ״הוא ובריאנה נפרדו!״ אמרתי מלשינה, ״הללויה יואו גאד, זה אחד הדברים הכי משמחים ששמעתי נראה לי בשבוע האחרון.״ היא אמרה וזה גרם לי לדין ולאית׳ן להסתכל אחד על השני מופתעים רייצ'ל לא כזו, היא אדישה כזו, חוץ מהרגעים שאני משפיעה עליה לרעה..

״וולקם..״ הם אמרו פותחים את הדירה שלהם , היא הייתה מדהימה בגווני חום שמנת עץ מושלם, ״אז, חתונה וילדים?״ שאלתי את רייצ'ל כשהיינו שתינו במטבח בזמן שאית׳ן ודין הלכו לשים את המזוודות שלי ושל אית׳ן בחדר האורחים, ״לא.. חתונה וזהו בנתיים.. אני בת עשרים ושתיים ילדים זה מינימום בגיל עשרים ושמונה.. אני לומדת רפואה אני לא צריכה נספחים..״ היא אמרה וגלגלתי עיניים מצחקקת..