למה דווקא אני?

פרק 12 - ״תמונה אחת שווה אלף מילים..״

קמתי בבוקר בערב הכריסמס, כששלג ירד בחוץ, כל כך התלהבתי, רצתי לסלון של הבית של סבא וסבתא שלי בהתרגשות ושמחה למראה רציני של סבא שלי ומבט קצת מרחם של סבתא שלי, ״מה קרה? הכל בסדר עם אמא ואבא?״ שאלתי חוששת כשהתיישבתי בזהירות מולם בשולחן, ״התקשרו לבקש מאבא תגובה על הפפרצי שלך מאתמול..״ סבתא שלי אמרה ולא הבנתי מה היא רוצה, ״מה? איזה פפראצי? על מה אתם מדברים?״ שאלתי לא מבינה, ״את באמת לא יודעת?״ סבא שלי עדיין רציני כלקח את השלט של הטלוויזיה והדליק אותה, ערוץ הרכילות הכי צהוב שקיים היה פתוח ותמונות מתחלפות על רקע המסך, עם הכותרת הגדולה והמגעילה - ״ילדה של אבא? הרומן החדש בביצה- ג׳ונסון את ריצ׳מונד״ מלמלתי כשקראתי את הטמטום, ״מה זה!״ שאלתי מסתכלת על התמונות, כולן היו מאתמול מהדיינר, אחת שהוא מחייך ואני מסמיקה, אחת שאנחנו רציניים שנינו בה, ואחת שאני מרימה לו את הכובע , היינו קרובים בתמונה הזו שזה נראה כיאילו המשך הסיטואציה זו נשיקה, זה היה נראה אינטימי למדיי, ״אין בינינו כלום.. אתמול בשיחה הזו, דיברנו על זה שלא יקרה בנינו כלום!״ אמרתי מתגוננת, אבא שלי בטח מוצף שאלות ושיחות, שלא לדבר עם ג׳ון, כל המנהלים של הלהקה, החברה של אבא שלי, העובדים .. איזה בלאגן יוצרת תמונה אחת שקרית?

כבר חצי שעה שאני מדברת עם אבא שלי בפלאפון מנסה להסביר לו שאין בנינו כלום והוא לא מקשיב. אני מקבלת כל כך הרבה הודעות שהפלאפון שלי כמעט קרס , ג׳ון לא התקשר או שלח הודעה, סבתא שלי הציעה שננסה להתעלם מזה ושנתחיל להכין את הבית לכריסמס, התחלנו לקשט ולהכין את השולחן.. סנדי התקשרה לספר שכל הבית מוקף צלמים, כיאילו ערב כריסמס היום, אין להם משפחות לחגוג איתם?!

ישבנו בסלון , סבא שלי, סבתא שלי, אני, כיילב בן דוד שלי , רנה אמא שלו שהיא בעצם דודה שלי , ודפני בת דודה שלי, דודה שלי היא אם חד הורית, דפני בת שש עשרה וכיילב בן תשע-עשרה. כיילב לא הפסיק לצחוק על המצב שנקלעתי אליו , רנה ניסתה לעודד אותי ודפני ביקשה ממני לצאת עם ג׳ון, סבא וסבתא שלי נראו מחוייכים מהמשפחתיות שלנו וזה גרם גם לי לחייך ..
״איפה את?״ קיבלתי ווצאפ מג׳ון, וואו כיף שהוא נזכר בי, אחרי שכל היום התמודדתי עם החרא הזה, ״אצל סבא וסבתא שלי, מה אכפת לך בכלל?״ עניתי תשובה מעוצבנת , אף אחד לא ישחק בי.. , ״את יכולה לסמס לי את הכתובת? אני צריך לדבר איתך..״ הוא כתב חזרה והרמתי גבה, ״אין לך משפחה לחגוג איתה כריסמס?״ שאלתי אותו סקרנית בקשר לבדידות שלו, ״אמא שלי גרה בבוסטון ואבא שלי גר בשיקגו.. אי אפשר ללכת לאחד בלי להעליב את השני.. אז אני פשוט לא עושה כלום״ הוא כתב וריחמתי עליו, רציתי לקרוא לו לאכול איתנו.. אז שאלתי את דודה שלי מה דעתה, היא אמרה שזו מצווה לעשות דבר כזה בחג ובטח שלהזמין אותו, אז הזמנתי אותו לבוא , הוא שאל עם יש מקום לשניים.. היססתי ודפני לקחה לי את הפלאפון וענתה שכן, התיישבנו בסלון וצפינו בסרט כריסמס טיפוסי כשחיכינו שג׳ון יבוא או ג׳ון ועוד מישהו.. או מישהי.. אולי בגלל זה הוא דחה אותי, יש לו חברה או משהו..