יצאתי מהמלתחות אחרי אימון מפרך שכלל כושר וכריאוגרפיה, התחרות האחרונה שלנו - הגמר יהיה מחר, ואנחנו כל כך מוכנים לקחת את הגביע, מאז שאני וקורטני הקפטניות היו לנו שבעה ניצחונות והפסד אחד - מקום שלישי, בריאנה לא הגיע לאימונים כבר שלושה שבועות, וכשאני רואה אותה בבית ספר היא נראת לי מסוממת, כאב לי עליה משום מה, היא התלבשה חשוף והתחילה לעשן, היא התדרדרה בלימודים ונראה כי לא אכפת לה מכלום, ג׳ון נכנס אתמול לגמילה, הפתיע אותי שזה עוד לא התפרסם, הבנים הקפיאו את האלבום שלהם עד שג׳ון יתאפס ויחלים, אז כעיקרון בנתיים הם אוספים חומרים וכל אחד כותב לעצמו , הם עדיין לא יודעים את העתיד של הלהקה ,
ולחשוב שהם היו אמורים בסוף החודש להתחיל להופיע מחדש ולהוציא מלא שירים ואת האלבום החדש, העתיד שלהם בהחלט לא ידוע..טקס הסיום שלי עוד שבוע, אבל יותר ממנו אני מחכה לנשף, היו לי הרבה פגישות על ג׳וליין על תוכניות לעתיד, התחלתי לעבוד על סינגל הבכורה שלי, הבאתי לה כמה שירים שכתבתי בכמה חודשים האחרונים והיא אמרה שהיא תסתכל עליהם ותחליט מה הכי מתאים, עדיין לא החלטנו מי יפיק לי את הסינגל , עד כמה שאבא שלי הוא המפיק המוזיקלי הכי נחשב , אני לא ממש רוצה שהוא יהיה חלק מהפריצה שלי, זו דרך משלי.. , חשבנו על איך למתג אותי, והחלטנו שבהתחלה פשוט נזרום, אני אהיה זמרת פופ זה בטוח אבל גם יהיו לי שירים שקטים יותר ופחות קצביים, בנתיים הלכתי לכל מיני אירועים מתוקשרים כמו שג׳וליין ביקשה, הלכתי בעיקר עם ניק או עם דניאל, או עם ג׳וליין או עם אבא שלי, המטרה שלי היא קודם לסיים ללמוד ואז להכנס בזה בכל הכוח...
אחרי האימון הלכתי הביתה, הקשבתי למוזיקה בזמן שסידרתי קצת את החדר, עברתי על תנועות לתחרות מחר וסידרתי לי התיק למחר, הייתי ממש עייפה ותכננתי אחרי התחרות מחר בבוקר ללכת לישון לאיזה יממה שלמה, חשבתי על זה שאני צריכה לבלות כמה שיותר זמן עם החברים שלי לפני שכולם הולכים ללמוד , לפחות בריטני נשארת בניו יורק, היא הולכת ללמוד פה מנהל עסקים, היא ודניאל יצאו לדייט לפני שלושה ימים, הם כאלו מתוקים, שניהם היו לחוצים כמו טמפונים לפני ושניהם היו בהיי מטורף אחרי הדייט, שניהם סיפרו לי את כל מה שקרה בדייט ואני הייתי צריכה לשמוע את זה פעמיים, אבל זה בשתי הפעמים גרם לי לשמוח, אני ללא ספק בחרתי לעצמי חברים לתפארת, לא יאמן שבפעם הראשונה שאני ודניאל נפגשנו הוא היה חתיכת אידיוט..
***פלאשבק לפני שבעה חודשים***
״צהרים טובים, מה תרצו להזמין?״ שאלתי עדיין מזייפת חיוך וקול מתקתק, ג׳ון היה שם הוא חייך אליי והחיוך ששלחתי אליו חזרה היה היחידי האמיתי בשיחה הזו, לידו ישב בחור עם שיער שחור ועיינים אפורות, הוא היה מסתורי ואפלולי , נראה שחצן קצת.. זיהיתי אותו בתור דניאל, והבחור הרביעי היה קווין , הוא היה קצת חנון אבל מתוק... , ״צ׳יזבורגר, עם צ'יפס , גם קולה, תעשי את זה מהר בבקשה טוב חמודה? אין לי זמן לבחורות כמוך..״ דניאל שידעתי שממש לא טעיתי בקריאה שלי לגביו אמר בחוצפה , ״אוקיי חמוד״ אמרתי באותו טון רק שהוספתי קצת כעס , ״חוצפנית! יש לך מושג בכלל עם מי את מדברת?״ הוא שאל כשקם בכעס, קווין סימן לו עם היד לחתוך את השיחה , לשבת בשקט ולהתנצל, ניק הסתכל עליו בזעם, וג׳ון נראה כבר חסר כוח לגביו, ״אני יודעת עם מי אני מדברת.. אבל אתה לעומת זאת ,אם יש לך קצת שכל אתה תקשיב יפה לחברים שלך, תשב בשקט ותתפלל שאני לא יעביר הלאה את מה שהיה פה עכשיו..״ אמרתי אולי קצת באיום.. , ״למי בדיוק? לטבח שם מאחורה?״ הוא שאל מזלזל בצחקוק, ״נראה לי שלא הצגתי את עצמי..״ אמרתי בשקט כשנשמתי נשימה עמוקה כדי לא להעיף לו סטירה, הקריירה שלו עלתה לו לראש יותר מידי, הוא שכח מאיפה הוא מגיע, ״תודה אני יודע לקרוא.. מדיסון..״ הוא אמר אליי שוב מזלזל כשנעץ לי מבטים באזור החזה בתג השם, ״נכון.. מדיסון..״ אמרתי בשקט מחייכת כיאילו הביס אותי, החיוך שלו גדל משמחה לשנייה, ״מדיסון ג'ונסון .. מוכר לך השם?״ שאלתי והוא מיד החוויר, ״רק שיהיה לי ברור.. מה זה בחורה כמוני?״ שאלתי מחייכת , זה היה מצחיק.. ג'ון גיחח וניק נראה אדיש חסר רגשות, קווין נאנח כשהסתכל ברחמים על דניאל ואני חייכתי, ״עוד מישהו רוצה להזמין? קווין? ג׳ון? ניק?״ אמרתי מדגישה את השם שלו, ״אממ כן בבקשה, אני רוצה קפה הפוך רגיל, לקווין תביאי לאטה ולניק תביאי שוקו..״ הוא אמר מתחיל והמשכתי אותו, ״שוקו קר,שיהיה קצת מריר, עם קצפת וסירופ שוקולד מעל..״ אמרתי מסתכלת על ניק והוא הסתכל על נקודה ברצפה וניסה להסתיר את החיוך שלו, דחפתי לו את הראש בעדינות מצחקקת כשהתחלתי לנסוע למטבח להביא להם את ההזמנות שלהם כששמעתי את דניאל נוזף בבנים , ״למה לא הזהרתם אותי?״ , זה הצחיק אותי.....
...................................................................................ואז נשאר רק דניאל, הוא התקרב אליי במבוכה מהסס ופוחד, ״זה בסדר..״ אמרתי מחייכת בשקט, ״דף חדש?״ שאלתי מחייכת מושיטה יד קדימה, ״את בן אדם מדהים!״ הוא אמר מחייך ונראה שהוקל לו, ״אתה גם לא כזה נורא..״ אמרתי מעודדת אותו כשחייכתי, ״ביי מדיסון..״ הוא אמר שוב במבוכה כשהסתכל עליי לפני שהסתובב, ״אתה יכול לקרוא לי מאדי..״ אמרתי בשקט עם חיוך קטן והוא הסתובב אליי כשהיה בדלת מחייך חיוך אמיתי ..
***סוף פלאשבק***ישבתי כבר בערב בגינה בבית שלי על הספסל עם מגש פיצה יחד עם ניק, דניאל ובריטני, ״אתה יודע במה נזכרתי היום?״ שאלתי את דניאל מצחקקת והוא הסתכל עליי לא מבין, ״נזכרתי ביום שנפגשנו בפעם הראשונה, היית חתיכת אפס..״ אמרתי מצחקקת, ״כן אני זוכר, בדיוק באותו יום עצבן אותי איזה פפראצי ובגלל שלא הוצאתי את העצבים עליו כל העצבים שלי יצאו עלייך.. ״ הוא אמר וצחקקתי, ״אני זוכר את היום הזה, זה היה בערך בפעם השמינית שפלרטטתי איתך..״ ניק אמר כיאילו הוא מוציא זיכרון מהארכיון וזה גרם לנו לצחוק, ״קראת לי מכשפה באותו יום , חרא קטן״ אמרתי לו כשדחפתי אותו בצחוק והוא איבד שיווי משקל ונפל מהספסל אל הדשא, זה גרם לי ממש לצחוק, ״חלשלוש״ דניאל אמר וצחקנו, ״איבדתי פוקוס כי העיניים שלך מפחידות אותי״ הוא אמר לי כשקם והרמתי גבה, ״הם ירוקות כיאילו את מכשפת מישהו..״ הוא אמר והתחלנו לצחוק עליו שוב, ״זה לא מצחיק, את מכשפה באמת״ הוא אמר וחייכתי, ״אז.. בריטני תזכירי לי איך את הולכת לנשף ?״ שאלתי כיאילו אני לא יודעת, ״בזהירות רבה צעד אחרי צעד.. ״ היא אמרה צינית, ״תשובה דומה לשלך״ דניאל אמר לי וצחקקתי, ״לא לא, הכוונה שלי עם מי..״ אמרתי והיא הסתכלה עליי בכעס, ״מאדי תשתקי כבר..״ היא אמרה במבוכה, כשאני נעצתי מבט בדניאל, והוא כחכך בגרון, ״אממ בריט את רוצה שאני אבוא איתך?״ הוא שאל בתמימות ופחד מאכזבה, ״אתה לא חייב, יציקו לך מלא בנות שם..״ היא אמרה מחייכת שהוא שאל, ״אז את לא רוצה שאני אלווה אותך כי את לא רוצה לקנא?״ הוא שאל בשחצנות והיא הופתעה מהתשובה שלו, ״ממש לא, למה שאני אקנא!״ היא אמרה במקום לשאול, ״אוקיי, אז לי זה לא יציק, אני אאסוף אותך בשבע..״ הוא אמר והיא גלגלה עיניים, ״אתה חמוד שאתה מתאמץ..״ היא אמרה והוא הסמיק, ״להשאיר אתכם לבד?״ ניק שאל וצחקתי, ״למה אתה רוצה להיות עם מאדי לבד?״ בריטני עקצה אותו בחזרה ואני הפעם נעצתי בה מבט כועס, ״אולי.. אני לא מאשר ולא מכחיש..״ הוא אמר וגלגלתי עיניים, ״וואו, תתחיל להרגע , תתרחק ממנה.. ״ דניאל אמר רציני, לא חשבתי שהוא אמר אז את כל איומי ההגנה האלו ברצינות, ״תתחיל להרגע אתה אני פגשתי אותה קודם״ ניק אמר וצחקקתי, ״שנשאיר אתכם לבד?״ שאלתי את ניק ודניאל כשבריטני חייכה אליי, ״קורעת.״ הם אמרו לא צוחקים, ״מה שכן, אם יורשה לי להגיד מאדי , את נראת טוב בזמן האחרון..״ ניק אמר חרמן עם החיוך הקסום עם הגומות, ״לך תמצא לך מישהי אחרת שתיפול בשטויות שלך, אני ממש לא נופלת בזה..״ אמרתי מחייכת אליו חיוך ניצחון ודניאל צחקק...
״בהצלחה בתחרות מחר!״ הם אמרו לי לפני שיצאו והשאירו את בריטני אצלי לישון, ״אני לא צריכה בהצלחה אתם יודעים למה? כי עבודה קשה משתלמת.. וקרעתי את התחת בשביל התחרות הזו..״ אמרתי בהתנשאות מחייכת וניק קרץ לי לפני שהסתובב ללכת.
YOU ARE READING
למה דווקא אני?
ChickLitסיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...