למה דווקא אני?

פרק 18- ״סגירת מעגל..״

הייתי מבולבלת אחרי מה שאית׳ן סיפר לי, באיזשהו שלב הייתי די מחוקה, ואז הבנים שמו לב אלינו, הם היו מנומסים והתקרבו אלינו, ״לא לא לא לא״ מלמלתי מבוהלת שהם התקרבו, אבל הם נעצרו וג׳ון המשיך להתקדם, ואני רציתי להיקבר בחיים, זה החלק היחיד שהצלחתי להיזכר בו, אית׳ן סיפר לי את ההמשך, ״מרכוס דחף אותי יותר קרוב אלייך, וקורטני אמרה מהר שהדרך היחידה לעצור אותו היא לגרום לו להבין שאין לו מקום פה.. אז הם אמרו לנו להתנשק.. ולפני שהספקתי להגיב הם דחפו אותנו והתנשקנו, זה עבד כי הוא נעצר , הסתובב והלך אבל את היית שיכורה מהתחת וזה לא היה בסדר.. אחר כך די התחמקנו אחד מהשני אבל לא יכולנו להוריד אותך בבית ככה אז באנו לפה והחלטנו שתישני פה, ואני לא רציתי להבהיל אותך אז ישנתי על השטיח.. ״ הוא אמר וצחקקתי, ״מה מצחיק אותך טמבלית?״ הוא שאל והמשכתי לצחוק, ״אני לא יודעת... יכולת לישון איתי יא מטומטם , אני ישנה איתך כבר שמונה עשרה שנה.. הכל בסדר נשיקה אחת מפגרת לא אומרת כלום.. במיוחד בשל העובדה שלא היה בה שום רגשות..״ אמרתי מנסה להירגע אותו והוא נראה אבוד.. מסכן שלי, הוא ממש לא מרגיש בנוח עם זה.. אז הלכתי לידו וחיבקתי אותו, נשענתי עליו בחיבוק כמה זמן ...

*****************

ישבתי בשולחן שהכי רחוק מהחלון השקוף הגדול, חיכיתי משועממת בזמן שבחשתי בקפה שלי , כשהרמתי את הראש מהספל עם הקפה הבחנתי בו מתקרב אליי, ״איך את מרגישה?״ דניאל התיישב מולי לא לפני שנתן לי נשיקה בלחי, ״עייפה.. הלילה ישנתי כמה שעות בודדות אחרי כמה לילות בלי שינה..״ מלמלתי בשקט כשנאנחתי חסרת כוחות, ״אז מה הסיפור בינך לבין אית׳ן?״ הוא שאל וזה גרם לי לצחקק קצת, ״באת בתור חבר שלי? או בתור מרגל לאקס שלי?״ אמרתי חדה, ״ברור שבתור חבר שלך, אני דואג לך..״ הוא אמר וניסיתי לחייך, ״אין כלום, הייתי מסטולה בקטע אחר וזו הייתה הדרך היחידה לגרום לג׳ון להבין שאין לו מה להתקרב אליי״ אמרתי בשקט וסוף סוף לקחתי לגימה מהקפה שלי, ״להביא לך לשתות משהו?״ שאלתי אותו והוא חייך, ״אפשר להוציא אותך מהמלצרית אבל אי אפשר להוציא את המלצרית ממך..״ הוא מלמל איזו שטות, ״מילקשייק וניל עם קרח גרוס, ושוקולד צ'יפס ?״ שאלתי קמה והוא הנהן בחיוך, חזרתי עם המילקשייק אחרי כמה דקות והבאתי לו אותו, ״מה התכנון?״ הוא שאל אותי ונאנחתי..
״קודם כל מחר אני במסיבת חתונה של אחותו של אית׳ן, אחר כך לסיים בית ספר, נשף סיום, ולנסוע לבוסטון ללמוד..״ אמרתי והוא הופתע, ״התקבלת? קיבלת תשובה?״ הוא שאל מחייך בהתלהבות, ״כן.. התקבלתי..״ אמרתי מחייכת, ״אני כל כך שמח בשבילך..״ הוא התלהב מחויך וחייכתי גם אני, ״מה קורה איתך? עובדים על האלבום החדש?״ שאלתי והוא הנהן, ״תקשיבי, אבא שלך ביקש שאני אדבר איתך על זה, אנחנו מצלמים קליפ לשיר חדש, ואנחנו צריכים ארבע בנות, יש איזשהו סיכוי שתבואי להשתתף? היחצ שלנו אומר שהבאז עכשיו חזק עליך וגם עלינו בגלל הפרידה.. את לא צריכה להצטלם איתו, את יכולה להצטלם איתי.. ואת יכולה לקרוא לעוד שתי חברות שלך גם..״ הוא אמר והייתי קצת מופתעת, באיזה קטע ?
״מה זאת אומרת?״ שאלתי מלמלת , ״זה סוג של שיר אהבה.. ואנחנו צריכים כימיה טובה בין כולנו בערך, ועד שנמצא בנות ונעשה אודישנים אנחנו לא עומדים בלוז שלנו, יש שיבוש בכל התכנון וכעקרון אם תסכימי את תצילי אותנו, אנחנו צריכים ארבע בנות כי אנחנו ארבע בנים וכל אחת תצטלם עם מישהו מאיתנו, ובהתחלה יהיה צילום של ארבעתנו ביחד והארבע בנות ביחד.. בקיצר את לא צריכה להתקרב אליו.. את תיהי רק איתי״ הוא אמר ולא ידעתי אם להאמין לו.. הסתכלתי לו בעיניים וידעתי שהוא לא ישקר לי ככה, ״אפשר להתקשר לאבא שלך להגיד שזה סגור?״ הוא שאל והנהנתי, הוא התקשר לידי לאבא שלי ודיברנו איתו בפלאפון , ״עכשיו, יש לך עוד שתי חברות שירצו להצטלם?״ הוא שאל וצחקתי, ״אני מכירה כמה כאלו.. ״ צחקקתי, ״בריט?״ צעקתי לקצה השני של הדיינר, ״מאדס! מה את צורחת כמו משוגעת ״ היא רצה אליי בלחץ שוולי ישים לב, ״אני צריכה אותך״ אמרתי מצחקקת והיא עצרה כשהיא ראתה את דניאל, ״היי״ הוא אמר מחייך, ״אומייגאד״ היא אמרה מתלהבת, היא התרגשה בטירוף, ״בריט לנשום! לשאוף לנשוף, לשאוף לנשוף..״ אמרתי לה מצחקקת, ״כן כן שתקי אני לא מטומטמת..״ היא אמרה דוחפת אותי כשהתיישבה לידי, ״בריטני..״ היא אמרה מושיטה את היד לדניאל, ״דניאל..״ הוא אמר לוחץ לה את היד והיא חייכה כמו טמבלית, הם הסתכלו אחד על השני במשך כמה שניות לפני שהסברנו לבריטני את התוכנית ואני נשבעת שראיתי שם ניצוץ...