למה דווקא אני?

פרק 26- ״נשף״

קמתי בבוקר עייפה מאוד, כולם באו אליי אתמול אחרי הטקס וישבנו בלילה שעות על גביי שעות, דניאל נשאר אחרי כולם לדבר כרגיל, ואז הוא גילה שיש לו פנצ׳ר באוטו אז אבא שלי אמר לו לישון בחדר האורחים שלנו כי אף גרר לא יבוא בשעה כזו, איך שקמתי שמתי את הגביעים מאתמול על המדף נושא הפרסים שלי, הנחתי שם את תעודת הגמר והכנתי את הכל לסיבוב השני והעוד יותר מרגש, הנשף, ״מתרגשת?״ שמעתי את דניאל מאחוריי, ״בטירוף״ אמרתי מחייכת , ״היה מרגש אתמול בטקס שלכם, הייתי ממש גאה בך..״ הוא אמר מחבק אותי וחיבקתי אותו חזרה, נזכרתי בשיחה עם בריאנה בתחרות האחרונה שלה כקפטנית, איפה שהכל התפרק , ונזכרתי בחילופי הדברים הקשים שאמרנו אחת לשניה, אבל צדקתי ברגע שהיא התעסקה איתי אני החלפתי אותה בראש הפרמידה בבית הספר, אני הילדה המקובלת ביותר בבית ספר, והיא הפכה לסוג של נרקומנית בלתי נראית, ופחדתי שאני זו שגרמה לזה, כי זה מה שגרם לשינוי, היא הורידה אנשים ודרכה עליהם, השפילה אותם כדי להרגיש טוב עם עצמה והשאירה את עצמה בפסגה תוך הפחדת אנשים , אני לא פוגעת באף אחד, אני נלחמת בשביל כל אחד שמבקש את העזרה שלי ואני בעיקר חברה טובה, אני נאמנה לאנשים ישרים וכנים ותכלס אני יוצאת למלחמות רק שמישהו יוצא נגדי, ואז.. אין מצב שאני יפסיד , כמו שקרה עם בריאנה...

ישבתי במספרה יחד עם בריטני וקורטני, כל אחת בחרה מה היא רוצה לעשות בשיער, החלטתי ללכת על פשוט, בייביליס על כל השיער כך שיראה גליי, (כמו בתמונה), סיימתי ראשונה מבין שלושתינו והשיער שלי היה פשוט מושלם, כל היום הפלאפון היה מחובר לי ליד וסרטונים ותמונות צולמו כדי להנציח את הרגע..

בריטני בחרה לאסוף את השיער לגולגול נמוך מרושל עם שוונצים, היא נראתה כיאילו שלפו אותה מסרט דיסני, קורטני אספה את השיער מלפנים לצמה ושאר השיער היה עם בייביליס בקצוות, הלכנו הביתה שלי, שם רייבן חיכתה עם שתי חברות שלה מאפרות שעשו לנו טובה ובאו לעזור לנו, הם איפרו אותנו כל אחת לפי הצבעים שמתאימים לצבע העור שלה, לצבע העיניים שלה, ולצבע השמלה שלה, השעה הייתה כבר שש ורבע והחלטנו להתלבש, כל אחת התלבשה בשמלה שלה ונעלה את נעלי העקב שלה,
*תזכורת זו השמלה של מאדי*