למה דווקא אני?

פרק 47- ״אושר״

״יאללה מאדי יוצאים!״ אית׳ן אמר ביום השני שלנו יחד בוושינגטון, הוא זירז אותי ואמר לי להתלבש כי החלטנו ללכת לפארק לאכול בבית קפה ואז למוזיאון ואז לטייל קצת בעיר, לבשתי שמלה שחורה פשוטה זרוקה ותיק שק לבן פשוט חלק, משקפי שמש גדולות עם מסגרת לבנה, ונעלי ספורט גבוהות שחורות עם פס לבן, לא התאפרתי מלבד אודם שקוף ומסקרה ,יצאתי מהחדר של אית׳ן וראיתי אותו יושב בסלון עם צ'ייס ומחכה לי, ״יאללה בואי!״ הוא אמר מושך אותי לדלת בזמן שנופפתי לצ׳ייס לשלום..

״לפעמים את חושבת מה היה קורה אם היית נוסעת לקולג׳ בבוסטון במקום להיות זמרת?״ הוא שאל וחשבתי בשקט, ״לפעמים זה קופץ לראש, זה כנראה היה יציב ושקט אבל גם הרבה פחות מעניין וממלא.״ אמרתי מסכמת והוא חייך חיוך קטן, ״אני חייב לציין שהיום ההתעוררות בבוקר הייתה יותר פוטוגנית מאתמול, ראו את זה במצלמה..״ הוא אמר שולף את המצלמה שוב ומכוון אל שנינו, ״עשינו פרצופים למצלמה ואז ממש צחקתי, אני כל כך נהנת בכמה ימי נתק האלה מהעולם, זה פשוט רגוע ושליו..

״שששש יעיפו אותנו מפה!״ לחשתי לאית׳ן לא מפסיקה לצחוק והוא צילם אותי בוידיאו, ״זה לא אשמתי, צר לי אבל זה לא יפה בשום צורה זה נראה כמו חרא צבעוני״ אית׳ן אמר ושוב התחלתי לצחוק אבל הפעם בקול ובצחוק מתגלגל, ״מאדי חשבתי שיעיפו אותנו מפה״ הוא אמר בתמימות, ״די!״ אמרתי מתיישבת על הרצפה עדיין צוחקת כשאנשים עברו לידי מסתכלים וחלקם מצלמים, ״טוב אני מפסיק רק תקומי תינוקת!״ הוא אמר וצחקקתי כשהוא משך אותי לעמידה בחזרה..

**********************
״יאללה הטיסה שלך מחר בערב אז קומי ליום לפני האחרון שלך איתי בוושינגטון!״ אית׳ן אמר ונאנחתי קמה מהמיטה, התלבשתי בג׳ינס ארוך צמוד בצבע בורדו, טי שירט לבנה שקופה חלקה, ג׳קט ג׳ינס צמיד צדפים קטנים מלופף, תיק חום צד ארוך ואולסטאר לבנות גבוהות..