*אזהרה- בפרק זה תיחשפו לאהבתי האובססיבית לזאק אפרון, בתודה, אני!*❤️
שמתי את נעלי העקב ורייבן עזרה לי לקום מהכסא עם השמלה, ״תקשיבי שאת נראת כמו מלאך!״ רייבן אמרה מאושרת וחייכתי, אבי החזיקה מזוודת איפור לחירום ואת הבגד שלי להופעה בתוך שקית לשימור אאוטפיטים, לקחנו עוד זוג נעלי עקב שחורות במגף שלהופעה ויצאנו החוצה כשאני מרימה את השמלה שלא תתלכלך ורייבן מרימה את השובל שלה, ״וואו!״ ג׳וליין קראה לי מהמושב הקדמי שליד הנהג של האוטו הענק, ״תודה תודה״ אמרתי מצחקקת כשנכנסנו בזהירות בדלת האחורית והתיישבנו שם, ״איפה אית׳ן?״ שאלתי אחרי כמה שניות, ״יפגוש אותנו שם..״ ג׳וליין אמרה בקלילות כשלחצה על כמה מקשים בפלאפון שלה, ״קחי תעשי חזרות על הנאום תודה ..״ ג׳וליין אמרה מביאה לי פתק ופתחתי אותו בסקרנות, ״מי אמר שאני אזכה בכלל?״ שאלתי אחרי כמה שניות, ״אני.. ״ היא אמרה וצחקקתי, ״הבנתי..״ אמרתי נאנחת בצחקוק, הגענו אחרי רבע שעה, ויצאנו בזהירות מהאוטו, ג׳וליין רייבן ואני בכניסה בעוד אבי , טום ורוי שהם עוד חברי ׳פמליה׳ שלי הלכו אל מאחורי הקלעים להכין הכל, מיליוני מצלמות וידיאו וסטילס צילמו הכל , ראיתי את ניק בכניסה עומד ליד דניאל מחכים לי כמו שהסוכנים שלנו קבעו לנו והתקרבתי אליהם, ״אל תהיי לחוצה, יהיה בסדר..״ ניק לחש לי באוזן כשחיבק אותי בזהירות ופלאש נראה לכיוונינו, ״גאד״ נבהלתי והוא הסתכל עליי מצחקק, ״מדיסון, יפייפיה כתמיד..״ הוא אמר כשחזור לשיחה שלנו מהבוקר, ״ניקולס, חרמן כתמיד..״ אמרתי עוקצת והוא חייך, ״בואי ניכנס..״ הם אמרו והנהנתי.
נכנסנו שלושתינו עם ידיים שלובות כשמיקרופונים הופיעו בפנים שלנו וצלמים צילמו, ענינו בנימוס תשובות מתחמקות וקצרות, ונכנסנו פנימה, מתיידדת עם אנשים, מצטלמת עם כמה מהם בשביל יחצ, מקבלת הצעות מפתות, הכל הפנתי לג׳וליין כמובן.. ואז הגיע הרגע שלי, ישבנו בקהל במקומות שסומנו לנו מראש, ניק ישב בכסא השמאלי הקיצוני בשורה , אני לידו, לידי דניאל, ליד דניאל ישב אבא שלי, ליד אבא שלי ישבה אמא שלי, ליד אמא שלי ישבה ג׳וליין ולידה אית׳ן, הוא לא דיבר אליי ואני לא אליו, אפילו לא הסתכלתי עליו, לא עד שאני מסיימת עם ההופעה הזו, המון פרסים כבר חולקו , מנחי הערב עלו וירדו מהבמה, מגישים עלו לחלק פרסים, זוכים הופיעו, ואז הגיע פרס לפריצת והבטחת השנה.. רמזו לי לפני זה שזכיתי והמצלמות כוונו אליי ואל שאר המתמודדים בקהל, מי שהגיש את הפרס היה זאק אפרון , ואז עוד יותר רציתי לזכות, הוא הבן אדם שאני הכי מעריצה בעולם, בין היחידים שאני מעריצה, אותו אחד שכשהייתי קטנה אמרתי שאני אתחתן איתו..
״המועמדים הם- קטיה בל, רוז אנד שלז, שיין קרב, ׳פרי׳ ומדיסון ג׳ונסון״ הוא אמר והתרגשתי רק שהוא אמר את השם שלי, ניק לחש לי באוזן באלגנטיות ובזהירות שמכוונת אליי מצלמה וחייכתי חיוך מובך, ״הזוכה היא! הוא! הם! ... מדיסון ג׳ונסון!״ הוא אמר וחיוך התפשט לי על הפנים וצחקוק של הקלה הגיע, כולם מחאו כפיים וצרחות פרגון נשמעו, הערכתי את זה מאוד, קמתי לחבק את ג׳וליין, ואת ההורים שלי, חיבקתי את דניאל במהירות ובאתי לצאת מהשורה שניק קם באלגנטיות ונתן לי לעבור עם החיוך המושלם שלו, נתתי לו חיבוק מהיר ונשיקה על הלחי והוא חייך וקצת הסמיק זה גרם לי לצחקק,
החזקתי את השמלה בזהירות והלכתי על השביל עם המאבטח ששמר על כולם כשעברתי מלא זמרים וזמרות שאני מכירה חייכו אליי ומחאו לי כפיים, עליתי על המדרגות בזהירות והתקדמתי לעבר זאק שעמד חתיך ומושלם כרגיל הוא בירך אותי על הזכייה ואמר שהוא אישית הצביע לי ורציתי לקבור את עצמי משמחה, הוא חיבק אותי בנימוס ולחץ לי יד כשהביא לי את הפסלון והוביל אותי למיקרופון לשאת נאום תודה והוא עמד משמאלי במרחק שני צעדים אחורה, החלטתי לא לקרוא מהדף אלא ללכת עם הלב שלי, ״וואו! רציתי לזכות, אבל לא ציפיתי לזה, אף אחד לא שמע אותי שרה עד לפני כמה חודשים, זה משהו שתמיד אהבתי לשמור לעצמי ולכתוב לעצמי ולמגירה כמובן..״ אמרתי מתחילה וצחקוקים נשמעו, ״כבר התקבלתי לקולג׳ לאומנות ועיצוב פנים בבוסטון אחרי ציפיה של שנים לזה, והחלטתי פתאום לדחות את הלימודים כדי לראות אם החלום שלי יכול להתגשם, לא לקחתי בחשבון שזה לא רק לעמוד ולשיר אלא גם לזוז תוך כדי, עם בגדים שהם לו דווקא הטעם האישי שלך, ועם נעלים שהיית קוראת להם מגדלי אייפל עד לפני כמה זמן, אבל אני חייבת להגיד שזה שווה את זה, אני כל כך נהנת בעשייה שלי בכמה חודשים האחרונים, ואני מצפה להמשיך לעשות את זה בעוד שנים רבות, תודה למי שבחר בי בפרס הזה , זה מראה שיש עוד אנשים שמאמינים בי חוץ מאבא שלי, ולא אכפת לי שתגידו לי הבת של.. , אמא שלי, ג׳וליין הסוכנת המדהימה שלי שהיא כמו אמא שנייה שלי מגיל אפס, לחברים הכי טובים שלי שאני מרגישה שאני מכירה כל החיים אבל אנחנו מכירים בקושי שנה, דניאל שהפיק לי את שיר הבכורה וניק, ולחברות הטובות שלי בריטני וקורטני, לצוות המדהים שלי שבלעדיו אני ממש לא נראת ככה ביום יום רייבן ואבי, ולעוד מישהו אחד שאני חייבת כל פיסת אומץ שאי פעם הייתה בי, מי שתמיד האמין בי, לא משנה מה , גם כשאני הפסקתי, מי שגרם לי להבין שזה לא משנה מה אני יעשה כי הוא תמיד יתפוס אותי בסוף ויהיה שם בשבילי לתקן גם אם כשהיינו בגן הוא הציע לי הצעת נישואין מרגשת ואמרתי לו כן בתנאי שאני כבר לא אתחתן עם זאק אפרון..״ אמרתי עם דמעות בעיניים וצחקתי בחלק האחרון והסתכלתי על זאק שחייך וצחק והרים גבה משועשעת, ״אית׳ן תודה שאתה תמיד פה בשבילי..״ אמרתי מסיימת את הנאום שלי מסתכלת לכיוון האנשים החשובים לי כשירדתי בזהירות מהבמה, ״כבוד למדיסון ג׳ונסון! אתם לא תספיקו להתגעגע אלייה כי בעוד כמה רגעים היא תעלה להופיע פה עם סינגל הבכורה שלה שצבר כבר יותר משלושים מיליון צפיות ולא זז מהמקום הראשון כבר חודשיים בכמעט כל מצעד אפשרי.. בנתיים קבלו את בלה וג׳יג׳י חדיד שיגישו את הפרס לאלבום עם ההפקה המוזיקלית הטובה ביותר השנה..״ המנחים אמרו וזה היה הזמן שלי ללכת עם ג׳וליין שחיכתה לי בירידה מהבמה אל מאחורי הקלעים להחליף לתלבושת לקבל מיקרופון לחמם את הקול ולעשות חזרה קצרה על הכריאוגרפיה, ״מאדי זה היה מדהים! יפה שהלכת עם הלב ולא עם הנאום הכתוב.. ״ היא אמרה וחייכתי, ״אהבתי את הבדיחה עם זאק..״ היא אמרה והייתי בשקט, ״אבל זה סיפור אמיתי״ אמרתי מצחקקת והיא צחקה, רייבן עזרה לי להחליף בגדים במהירות , אבי סידרה לי את השיער שלא יזוז שמתי את העקבים השחורים הנוצצים והיציבים יותר לריקוד, לקחתי את המיקרופון וידאתי שהוא מכובה חיממתי את הקול בזמן שסימנתי את הכריאוגרפיה עם הרקדניות וחיבקו אותי לאוזניה ושטויות וכמה דקות לפני שעליתי על הבמה זאק אפרון הופיע מאחוריי, ״רציתי לאחל לך מזל טוב לא באופן רשמי על הפרס..אני אוהב את האופי שלך, את לא דופקת חשבון לאף אחד, לא בלבוש ביום יום, לא בראיונות ולא על מי שאת..״ הוא אמר והתלהבתי כל כך שכל מה שעשיתי זה לחייך חיוך נמס מהערצה, ״אה ואני אגלה לך סוד ששמעתי מהבמאי של הסרט החדש שאני עובד עליו, עוד לא מצאו את מי שתשחק לידי, והשם שלך עלה המון פעמים..״ הוא אמר מחייך והייתי בשוק הסתכלתי על ג׳וליין שתאשר את זה והיא עמדה וחייכה.. ״הפתעה!״ היא אמרה והייתי בשוק, ״יואו! תקשיב, אתה בערך האדם היחיד שאני מעריצה בחיים האלה אז בבקשה בבקשה אל תזוז , אני מתחננת כי אני עולה להופיע ואני רוצה להצטלם איתך!״ אמרתי מתחננת והוא חייך, ״אני זז כדי לראות אותך על הבמה ואני אחזור כשתסיימי נצטלם עד שתצא תמונה שתאהבי! ״ הוא אמר וחייכתי בהתלהבות, הוא הרבה יותר מושלם ממה שציפיתי וחלמתי, ״מדיסון מוכנה? שלוש שתיים אחת.. עלי לבמה..״ עובד הבמה אמר ונשמתי עמוק שעליתי במהירות לבמה, הדלקתי את המיקרופון והפלייבק של המוזיקה התחיל לפעול, ושמעתי אותו באוזניות טוב, התחלתי לעשות את הקולות שבתחילת השיר (כל ה- או או, הי הי אוווו נוו.. שטויות של קולות רקע..) והתחלתי לשיר את המילים ולרקוד את הכריאוגרפיה, ושוב הרגשת אדרנלין מטורפת זרמה לי בכל הגוף, סיימתי את השיר בפוזת הסיום והתחלתי לשמוע מחיאות כפיים, הורדתי את האוזניות וחייכתי מתרגשת, ״תודה רבה!״ אמרתי מצחקקת כעשיתי תנועת פליאה קטנה כאות תודה והשתחוות וירדתי מהבמה כשהמנחים עלו,
״וואו״ ג׳וליין , רייבן ואבי מחאו לי כפיים בשקט כדי לא להפריע לשאר האנשים וחיבקו אותי, זאק הופיע חזרה ובדיוק כפי שהבטיח הצטלם איתי בשני האאוטפיטים גם של ההופעה וגם כשהחלפתי חזרה לשמלה הלבנה, ״טוב מאדי קחי את הפלאפון שלי דברי איתי, את מוצאת חן בעיני אני רוצה לעזור לך בכל מה שאת צריכה, כל שאלה את תמיד מוזמנת להעזר בי..״ הוא אמר והייתי בשוק, לרגע הייתי בטוחה שאני חולמת לא הגיוני שהכל כל כך מושלם, ״תודה!״ אמרתי והוא חייך אליי לפני שהלך בהמשך המסדרון , ״בואי חזרה לשבת..״ ג׳וליין אמרה לי מחייכת אחרי שדיברה עם רייבן ואבי, חזרנו לקהל וניק ודניאל חיבקו אותי בישיבה ולא הפסיקו להעריך עליי מחמאות, ״לא תאמינו מה היה עכשיו..״ אמרתי מוציאה את הפלאפון שלי ומדפדפת בתמונות עם זאק, ״זהו אני יכולה למות בשקט השגתי את כל מה שהתפללתי אליו בחיים שלי..״ אמרתי מחייכת ומחבקת את הפלאפון כמו ילדה קטנה, ״מאדס הוא לא קצת זקן בשבילך?״ ניק שאל בקנאות, ״לא, הוא רק בן שלושים.. אני בת תשע עשרה עוד מעט.. ״ אמרתי וניק הרים גבה, ״עוד חצי שנה..״ הוא מלמל וגלגלתי עיניים מצחקקת, ״חוץ מזה, זה לא בקטע כזה, זה בקטע שאני מעריצה שלו, והוא אמר שכל עזרה שאני צריכה אני תמיד מוזמנת לפנות אליו, אם הוא היה מתחיל איתי זה לא מה שהוא היה אומר לי, הוא פשוט מחבב אותי כמוכם..״ אמרתי מסבירה וניק ודניאל הסתכלו אחד על השני, ״פספסתי משהו?״ שאלתי לא עוקבת והם מלמלו שלא..****נקודת מבט ניק****
״זה בדיוק מה שאני דואג ממנו, שהוא מחבב אותה באותה צורה כמוני.. ״ המבט שדפקתי לדניאל אמר הכל, זה ידוע שהתאהבתי במאדי ביום הראשון שראיתי אותה, וזה לא משנה שהיא הייתה עם ג׳ון לא באמת היה לו אכפת ממנה ואני התאהבתי בה קודם..
YOU ARE READING
למה דווקא אני?
Literatura Femininaסיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...