למה דווקא אני?

פרק 57- ״הדרדרות״

****נקודת מבט מדיסון****
״הלכתי לחדר כושר..״ אמרתי יוצאת מהבית של בריטני ודניאל שם היו ניק , בריטני, דניאל, אית׳ן יחד עם לילי, בריאנה, קורטני, מרכוס.. לא יכולתי לשבת ולצחוק עם החברים שלי שרק לפני שבוע קיבלתי ידיעה שגרמה לשבר עצום באמון שלי בהורים שלי, לא הלכתי לחדר כושר, הלכתי לדבר עם הבן אדם שהיה בשבילי כל השבוע האחרון, באופן מפתיע זה היה ג׳ונאס האמפרי.. הבלוגר..

״היי״ אמרתי מתיישבת אחרי שפתחתי לו את דלת הבית שלי, ״איך את?״ הוא שאל והנהנתי נאנחת, ״אבא שלי התקשר לפני כמה דקות, הוא רוצה שאני אפגוש את לוק..״ אמרתי מלאת סלידה, ״מה אכפת לך לפגוש אותו? אמרת לי שכשהיית קטנה רצית אח לא?״ הוא שאל ולא עניתי, הוא כעיקרון צדק, אין לי מה להפסיד אם אני רק אפגוש אותו, ״אני מניחה שזה בסדר לראות אותו, אולי הוא אפילו דומה לי״ אמרתי מחייכת והוא חייך מיד כשראה את החיוך שלי עולה, ״אין לי מושג איך כתבתי עלייך כל כך הרבה שטויות, אני רק רואה את הגומות שלך ואני מחייך״ הוא אמר והספקתי מחייכת עוד יותר, אני אוהבת להוכיח לאנשים שהם טועים הרושם הראשוני איתי, ״את הרבה יותר חכמה מהרבה אנשים שאני מכיר״ הוא אמר ועדיין חייכתי, ״אז, מה ניק אמר לך לעשות לגביי כל הסיפור עם האח שלך?״ הוא שאל מעביר נושא והסתכלתי על הידיים שלי ששיחקו אחת עם השנייה, ״לא בדיוק סיפרתי לו..״ אמרתי נאנחת והוא היה בהלם ממני, ״מאדי הוא החבר שלך, הוא תמיד יתמוך בך לא? זה לא כל הקטע של חבר וכאלה? נראה לי כיאילו..״ הוא אמר ופתאום הוא נהיה חסר ביטחון, ״ג׳ונאס האמפרי אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא הייתה לך חברה?״ שאלתי בהלם והוא הסמיק במבוכה, ״רגע, אתה שכבת עם מישהי פעם?״ שאלתי חוקרת אותו והוא צחקק, ״כן ברור פשוט אף פעם לא הייתה לי חברה..״ הוא אמר והייתי בשוק, הוא לא נראה רע, והוא דיי מצחיק , חמוד כזה כמו אח קטן, ״אתה מתוק..״ אמרתי מצחקקת והוא חייך..

******************************
״היי״ הוא אמר מובך מנופף לי לשלום מחזיק ביד השנייה שלו את העורף בהססנות, הוא היה גבוה ממני בערך בחצי ראש, גם לו כמוני היה שיער בלונדיני שטני, גם לו היו עיניים ירוקות בדיוק כמו לי ולאבא שלי , (לאמא שלי יש עיניים כחולות), הוא היה מאוד יפה, ״לוק ג׳ונסון נעים מאוד..״ הוא אמר והרמתי גבה, ״מדיסון ג׳ונסון״ אמרתי הססנית, איך יש לו את השם משפחה של אבא שלי אם אבא שלי רק גילה שהוא נולד לא מזמן, ״ אז, איך השם משפחה שלך הוא ג׳ונסון?״ שאלתי בחוצפה, ״אמא שלי התחתנה עם מישהו בשם ארתור ג׳ונסון אז הוא נתן לי את השם משפחה שלו, רק לפני כמה זמן גיליתי שזה גם השם משפחה של האבא הביולוגי שלי״ הוא אמר מנסה לחייך, ״אז אני מניחה שאתה אחי?״ שאלתי והוא חייך אליי וגומות החן שלו הופיעו, ״ואת אחותי״ הוא אמר וחייכתי גם אני, ״אז, את זמרת הא?״ הוא שאל והתחלנו ללכת בדשא בחצר בבית של ההורים שלי, ״כן, מה אתה עושה?״ שאלתי מתעניינת, ״אני כעיקרון לומד להיות מורה..״ הוא אמר והופתעתי, הייתי בטוחה שהוא יגיד משהו אחר לגמרי..
.....
״אז תדבר איתי, ואני אשמור לך מקום בשורה הראשונה בהופעה הבאה שלי..״ אמרתי ללוק כשהתחבקנו בכניסה לבית של ההורים שלי לפני שהוא נסע חזרה לברוקלין, דיברנו איזה שש שעות, היה לי ממש כיף, הרגשתי שאני מכירה אותו שנים, אני מניחה שככה זה מרגיש כשיש לך אח, הוא אומנם גדול ממני בארבעה - חמישה חודשים בערך, הוא כבר באוקטובר יהיה בן 24, יש לו חברה שקוראים לה בקה היא קטנה ממני בכמה חודשים, והוא סיפר שהוא מתכנן להציע לה נישואים בקרוב, הם ביחד מאז שהם היו בני שש עשרה ולא נפרדו מאז אפילו לא פעם אחת, סיפרתי לו שאני טסה עוד חודש וחצי לסיבוב הופעות חדש והוא הבטיח שישמע עוד שירים שלי ביוטיוב ויגיד לי באמת מה הוא חושב עליהם....
**************************
עברו שלושה שבועות מאז שנפגשתי עם לוק בפעם הראשונה, מאז אנחנו מתראים לפחות פעמיים בשבוע , אם זה לאכול גלידה או לשתות קפה, לעשות הליכה בפארק יחד או סתם לשבת לדבר או לראות סרט, היה חסר לי אח אמיתי והוא סוף סוף הגיע, אני עדיין בקושי מדברת עם אבא שלי ועם אמא שלי אני יותר סלחנית, לוק בא אליהם לארוחת ערב יחד עם החברה שלו ואני גם הייתי שם אבל לבד, עוד לא העזתי לספר לניק על לוק , סיפרתי רק לג׳ונאס שהיה שם בשבילי מהיום בו גיליתי שיש לי אח, העלו הרבה תמונות פאפארצי שלי יחד עם לוק לאתרי רכילויות שונים במהלך שלושת השבועות הללו אבל אף אחד לא בדיוק שם על זה..

״מדיסון נתפסה צמודה לגבר שהוא לא ניק אוונס, מה יש לה להגיד להגנתה?״ זו הייתה הכותרת של הכתבה שהתפרסמה על שער של עיתון רכילות נחשב, התמונות שהופיעו שם היו תמונות שלי ושל לוק מתחבקים חיבוק קטן בפארק, תמונה שאני ממש צוחקת והוא מחבק אותי ועוד תמונות שלנו עם גלידה או רצים בפארק, ״אז מה יש לך להגיד להגנתך?״ ניק שאל אחרי שזרק את העיתון מולי על שולחן הסלון של דניאל ובריטני שישבו על הספות סקרנים יחד עם אית׳ן וקורטני, מרכוס ובריאנה, ״אתה יכול להרגיע?״ שאלתי באדישות משלבת ידיים והוא רק התעצבן יותר, ״אל תחשבי שלא שמתי לב שהיית אאוט לגמרי בחודש האחרון, התרחקת ממני ומכולנו, כל פעם היה לך משהו חשוב לעשות במקום להיות איתנו.. אני רואה שהיה לך כיף להתראות עם הקוקסינל הזה״ הוא אמר כועס על גבול הצעקה והבטתי בו בכעס גם אני שהוא בכלל חשב על זה בכלל, וגם על איך שהוא דיבר על אחי, ״יש לו שם קוראים לו לוק״ אמרתי מתחילה ואז שמתי לב שאף אחד לא יצא להגן עליי כולם די הסכימו איתו, המבט על הפנים שלהם היה מעליב, במיוחד כשנתקלתי בפנים של אית׳ן כשסקרתי את הפרצופים שלהם אחד אחרי השני והוא הביט לרצפה כשהעיניים שלנו נפגשו, דמעות עלו לי לעיניים ועמדתי להשבר, אם החבר שלי שם לב שמשהו לא בסדר איתי למה הוא לא התעניין ושאל מה קרה , הוא פשוט הניח שאני בוגדת בו?, ״אז?״ הוא שאל וגלגלתי עיניים, ״אני לא חייבת לכם דין וחשבון, לאף אחד מכם״ אמרתי את החלק האחרון במשפט בטון נוקב ומלא כעס על סף בכי מתפרץ, יצאתי מהבית שלהם טורקת את הדלת בכעס ושמעתי דלת נפתחת אחריי ומישהו משך אותי לחיבוק שגרם לבכי שלי להתפרץ, ״אל תבכי, בבקשה״ שמעתי את הקול של בריאנה לוחש לי ונשמתי עמוק, ״זה היה משפיל״ אמרתי בלחש עוד בובה והיא הנהנה ולחשה לי בשקט שהיא יודעת והיא מצטערת, ״היי״ שמעתי את אית׳ן יוצא גם הוא החוצה, ״אני מצטער הייתי צריך להשתיק אותו״ הוא אמר והנהנתי, ״למען האמת, הייתי צריך לדבר איתך כבר ביום שהתחלת להתרחק ולהתנהג מוזר, אם את רוצה לספר לנו מה עובר עלייך , תדעי שאנחנו פה בשבילך..״ הוא אמר ובריאנה הנהנה והם נתנו לי חיבוק שניהם יחד, ״אני צריכה ללכת, אבל אני אספר לכם הכל, אני הולכת לטפל בזה..״ אמרתי והם הנהנו, ״את רוצה שאני אבוא איתך?״ אית׳ן שאל ונאנחתי, ״זה בסדר אתה יכול להשאר..״ אמרתי מחייכת והוא נאנח גם הוא, ״אם אני אשאר חבר שלך יחטוף ממני מכות, מה את מעדיפה?״ הוא שאל וצחקתי, ״שכחת? אני כוח אתה מוח..״ אמרתי מנסה להקליל את המצב רוח שלי וצחקנו בשביל הכניסה לבית של דניאל ובריטני, אני , אית׳ן ובריאנה שני האנשים שהיו קרובים אלי מכיתה ח׳ עד י׳ב, (אית׳ן כמובן מהיום בו נולדתי..)
הכל הרגיש טוב יותר בחיבוק שלהם...

***סורי שלא פרסמתי מלא זמן, אבל חזרתי לבית ספר כמו חלקכם, כיתה יב , וזו הולכת להיות שנה די קשה מבחינת תזמון אבל עדיין יש לי עוד כל כך הרבה סיפורים להספיק לפרסם, מבטיחה שהשנה הזו תהיה יותר טובה מכל השלוש האחרות שלי באפליקציה!💕, שנה טובה, אוהבת מאוד!!***