סיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...
״נמאס לי!״ צעקתי בכעס , ״די נו תרגיעי, זה יעבור, זה רק בגלל השמועות שהשיר החדש שהם הקליטו נכתב עלייך.. אל תתיחסי ..״ קורטני, מרכוס ואית׳ן ניסו להרגיע אותי אבל בחודש האחרון זה עבר כל גבול, מאז שחזרתי מלונדון אנשים קוראים לי החברה של ג׳ון או הבת של ג׳ונסון או הבת של תומאס, בלי להבין שיש לי אישיות משל עצמי, מדיסון הלנה ויקטוריה ג׳ונסון , כן , יש לי שלושה שמות, או פשוט מאדי כמו שכולם קוראים לי או איך שהסביבה הפנימית שלי קוראת לי ׳מאדס..׳ ״דיברת על זה עם ג׳ון?״ אית׳ן שאל והנהנתי, הוא לא יודע מה לעשות הוא היה ממש חסר אונים שדיברנו על זה, אני באמת מחבבת אותו .. אבל אני חושבת על לקחת הפסקה מהקשר הזה לזמן מה.. זה פשוט קשה לי..״ אמרתי בשקט, ״מחבבת?״ קורטני שאלה מרימה גבה, ״אולי אפילו קצת אוהבת..״ מלמלתי במבוכה , ״קצת?״ מרכוס שאל וגלגלתי עיניים, ״קצת הרבה..״ מלמלתי מחייכת, ״אל תעשי החלטות פזיזות.. תני לזה כמה זמן להרגע, ותנסו להמעיט בהופעות פומביות יחד בכמה ימים הקרובים, זה ירגע מעצמו, ״עכשיו לנושא אחר.. קיבלת כבר תשובה מהקולג׳ לאומנות בבוסטון?״ קורטני שאלה והרמתי את המעטפה שקיבלתי בבוקר בדואר בחשש מהשולחן כתיבה שלי, ״לא פתחת אותה? את משוגעת?״ אית׳ן שאל מופתע ממני.. אנחנו כבר בחודש אפריל, מה שאומר שעוד קצת ואני מסיימת את כיתה י׳ב.. אני בדיוק עובדת על הפרויקט גמר שלי, הוא ענק.. ולא האמנתי שיסכימו לי לעשות אותו , אני הולכת לצייר על קיר שלם בבית ספר, זה יהיה המזכרת שלי למחזור שלנו בבית הספר, הפרויקט שלי מתקדם די טוב.. בנתיים אני ממש נהנת ממנו.. ואני גם ראש ועדת ספר מחזור.. אז בכלל נחמד.. אבל זה רק חלק אחד של הפרויקט שלי, החלק השני הוא שכל תלמידי המגמה קיבלו שרטוטים של דירה ריקה ואנחנו צריכים לעצב אותה כמו שצריך, כי זו המגמה שלי- עיצוב פנים, אומנות וגרפיקה..
************************** לא הצלחתי להתחמק מזה, זה חיכה בכל פינה, כל בן אדם הציק לי עם שאלות והפלאפון שלי קרס, הבוקר יצא בעיתון הצהוב ביותר במדינה הזו , כתבה על הפרידה שלי ושל ג׳ון ואם זה לא מספיק התפרסמו התמונות שלי יוצאת מהאוטו שלו בבכי בגשם, כיאילו זה סצנה מסרט קורע לב, ליד התמונות שלי בוכה התפרסמו התמונות שלו עם לא אחרת מאשר בריאנה, מישהו צילם אותם יחד בים ורואים אותם יושבים אחד ליד השני כשבריאנה נשענת עליו והוא מחבק אותה קרוב אליו, משום מה אבא שלי בכלל לא עצבני, הוא נראה אפילו רגוע.. כיאילו הוא מנסה להעניש אותי , כדי להגיד לי אמרתי לך.. בכל מקרה התקבלתי לאוניברסיטה בבוסטון לאומנות, החלטתי לפתוח את המכתב סוף סוף אחרי שלושה שבועות שהוא חיכה על השולחן שלי...
הייתי במשמרת כמו סמרטוט, בקושי חייכתי, שתיתי קפה בכמויות והגוף שלי התמלא בכל כך הרבה קפאין, אכלתי המון תוך כדי ולא משנה כמה בריטני ניסתה לשכנע אותי ללכת הביתה ולישון קצת לא רציתי, אני לא כזאת, אני צריכה הסחות דעת.. ובגלל זה החלטנו לצאת היום למסיבה, אני , קורטני, אית׳ן , מרכוס ובריטני החליטה להצטרף גם... ״רק רציתי להגיד שאני מצטערת.. עד כמה שקשה לי להודות בזה את בחורה מדהימה.. וזה ממש לא מגיע לך, את לא ברמה של האפס הזה.. תנסי לא לתת לזה להשפיע עלייך..״ ויולה פתאום התקרבה אליי ואל בריטני, הלסת של בריטני נשמטה מההפתעה, ויולה בחיים לא הייתה נחמדה אלינו, וגם אנחנו לא אליה, זה נחמד לראות צד אחר שלה לפעמים, כיאילו שמה שהיא אמרה לא הספיק , היא גם פתאום חיבקה אותי, הופתעתי אבל חיבקתי אותה בחזרה, למרות שאני ממש לא בן אדם מחבק, זה הרגיש לי נכון.. בריטני עדיין לא זזה וויולה זזה קצת אחורה, ״הלו ? בלונדי?״ ויולה ניסתה למשוך את המבט של בריטני, ״בלונדי הפכת סופית לברבי?״ היא שאלה אותה מצחקקת, בריטני היא ללא ספק הבחורה הכי יפה שפגשתי בחיים, היא באמת נראת כמו ברבי, אחרי המשמרת החלפנו בגדים בחדר ההלבשה וקורטני חיכתה לנו בחוץ כדי לאסוף אותנו... התלבשתי בג׳ינס קצר כחול וחולצת בטן ארוכה לבנה צמודה עם חורים במרפקים, שמתי שרשרת כסופה והתאפרתי בשחור חזק מסביב לעיניים, אחרי כמה חודשים של הפסקה מהאיפור הזה החלטתי לחזור למקום הטבעי שלי, שמתי סניקרס לבנות עם שני פסים כסופים בצדדים ואודם שקוף..
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נכנסנו למסיבה, המוזיקה הייתה די טובה, הכרתי שם כמה אנשים בודדים, מיד מרכוס ואית׳ן הלכו להביא שתייה , הם חזרו תוך כמה דקות , אית׳ן שתה בירה, מרכוס שתה משהו עם צבע די מוזר, ואני ובריטני שתינו קוקטיילים צבעוניים, קורטני בתפקיד הנהגת לא שתתה אלכוהול והייתה בפיקוח תמידי עלינו, אני שתיתי בלי הפסקה, ככה שכבר הרגשתי שלא בטוח שאני אשלוט במעשים שלי או במילים שלי אם אני אמשיך לשתות אז החלטתי לעצור קצת, ראיתי מהצד השני של המקום את דניאל, ג׳ון , ניק וקווין יושבים על הבר , קפאתי, הייתי באמצע כל האנשים ורקדתי בלי לשים לב אחד אבל פשוט נעצרתי, בריטני וקורטני הסתכלו למקום בו העיניים שלי נתפסו לראות מה גרם לי לעצור והן משכו אותי הצידה, ״הכל בסדר .. כיף לנו נכון?״ קורטני ניסתה לעודד, ״הוא ראה אותך?״ מרכוס שאל וסימנתי שלא עם הראש , ״את רוצה שהוא יראה אותך? את רוצה לגרום לו לקנא?״ מרכוס שאל ואית׳ן הסתכל עליו כועס, ״אל תכניס לה רעיונות טיפשיים לראש, הוא לא שווה את זה..״ הוא אמר מחבק אותי, אני ישבתי על כסא הבר והם כולם עמדו במעגל מסיביבי חוץ מאית׳ן שחיבק אותי, ״אני צריכה עוד שתייה!״ הכרזתי , אני הולכת לשבור את הגבולות שלי היום, ולא לזכור את זה מחר...
************************* הרגשתי כיאילו מישהו קודח לי בראש עם מקדחה, קמתי עם כאב ראש שלא ברא השטן, אני מניחה שזה מגיע לי, עלו לי המון תמונות מהלילה, בעיקר שאני שותה, רוקדת ו.. אוי שיט.. הסתכלתי מסביבי כדי להבחין שאני בבית של אית׳ן עם חולצה של איתן, ומכנס קצר שהשארתי פה פעם, הייתי במיטה של אית׳ן ואית׳ן לא היה שם, אני מאוד מקווה שלא עשיתי את מה שחשבתי שעשיתי, פתאום הבחנתי בו שוכב על הרצפה מפני המיטה , עם מכנס ובלי חולצה, הוא נראה שליו, הסתכלתי על הקוביות שלו בבטן ומשום מה ספרתי אותן, למה לא יכולתי למצוא לעצמי חבר כמו אית׳ן? ניסיתי להיזכר מה יש מחר ואז נזכרתי שרייצ'ל ודין נחתו אתמול כי מחר הם עושים את המסיבה שאחרי החתונה, עברו חודשיים חצי מאז החתונה שלהם, אז מחר אני אצטרך להיות חייכנית ונחמדה כייאלו לא שברו לי את הלב לפני יומיים.. ראיתי את הפלאפון שלי עם הודעות מדניאל ומניק, דניאל כתב לי שהוא מתגעגע אליי ורוצה לפגוש אותי, הוא כתב שהוא נשבע שלא ידע מג׳ון, האמנתי לו, הוא לא ישקר לי בחיים, ניק סתם שלח לי איזו תמונה, אנחנו שולחים הרבה תמונות מגניבות שאנחנו מוצאים ברשתות חברתיות אחד לשני..
אית׳ן קם אחרי עשרים דקות שאני ניסיתי להיזכר בכל מה שהיה אתמול, הוא סיפר לי הכל והייתי בשוק, אבל משום מה פתאום כן התחשק לי לזכור הכל..
