למה דווקא אני?

פרק 46- ״21..״

לא ידעתי מה לענות, הייתי כל כך מבולבלת..
להתחתן איתו? הוא שפוי? אני בת עשרים ואחת!
״בייב אתה זוכר שאני רק בת עשרים ואחת, אתה בן עשרים ושלוש? מה דחוף לנו להתחתן?״ שאלתי מבולבלת, ״אני אוהב אותך, ואת אוהבת אותי, למה לחכות?״ הוא שאל מחייך עדיין מחזיק בטבעת, ״אני מצטערת״ אמרתי קמה מבולבלת, ״אני צריכה לחשוב על זה, אני מבולבלת״ אמרתי בורחת משם במהירות, ״נו מאדי?״ בריטני וקורטני צעקו בהתלהבות וחיפשו עליי את הטבעת, ״ידעתן מזה?״ שאלתי אותן והן הנהנו בחיוך, ״אני אממ אני צריכה ספייס, אני חייבת לחשוב ״ אמרתי מתנשפת ובחרתי משם כשלושתם רצים אחריי, תפסתי מונית ונסעתי אל המלון, אספתי את הדברים שלי ולקחתי את הדרכון שלי, אני עפה מפה..

״שלום אני רוצה לקנות כרטיס לוושינגטון״ אמרתי לפקיד בשדה התעופה, ״מאדי ג׳ונסון?״ הוא שאל והנהנתי מחייכת, ״האלבום החדש שלך שיצא היום? פשוט מדהים!״ הוא אמר וניסיתי להיות מנומסת כשמלמלתי תודה חלשה, ״הנה קחי, שער d5 בעוד חמש דקות תתחיל עלייה למטוס..״ הוא אמר והנהנתי, לקחתי את המזוודה ורצתי משם לכיוון השער, שלחתי את המזוודה בעמדת בידוק הבאה והלכתי אל שער המטוס, עליתי אל המטוס מחפשת את שורה חמש עשרה כסא a ליד החלון, חיכיתי כבר להיות עם האדם שידע מה לעשות, שישמור עליי ויתן לי את העצה הטובה ביותר..

*************************
דפקתי בדלת לפי הכתובת שהייתה רשומה לי בפלאפון, עוד עם הבגדים מהמסעדה , מזוודה ביד ומבט מהורהר..
״מאדי?״ אית׳ן היה נראה קצת עייף ובעיקר מופתע כשפתח לי את הדלת בתחתונים בלבד, ״אני מפריעה?״ שאלתי עוד המומה ממה שקרה במקסיקו, ״את? בחיים לא״ הוא אמר תופס לי את המזוודה ומכניס אותי פנימה, ״מה קרה?״ הוא שאל מוביל אותי לחדר שלו כשראיתי את צ'ייס בסלון עם דיאנה מנופפים לי לשלום וניסיתי לחיייך כשנופפתי שלום בחזרה , ״קודם כל, מזל טוב״ הוא אמר מחבק אותי וחיבקתי אותו חזרה, ״מה קרה שבאת? איפה היית עם הבגדים האלו שממש יפים לך אל תביני אותי לא נכון.. אבל את הפתעת אותי מה הולך פה?״ הוא שאל ונשמתי במהירות, ״הייתי במקסיקו כמו שאתה יודע, הלכתי לארוחת ערב ליום הולדת עם קורט ובריטני, רק שניק חיכה שם והציע לי נישואים, הייתי כל כך בשוק שאמרתי שאני אחשוב על זה ובחרתי משם, ארזתי הכל וטסתי אלייך״ אמרתי והוא היה בשוק, ״הציע לך נישואים ? מה הוא מטומטם? את בת עשרים ואחת!״ הוא אמר וחיוך קטן יצא לי, סוף סוף מישהו מבין אותי וחושב שזה טירוף, ״מאדי מתי ישנת לאחרונה?״ הוא שאל מסתכל כנראה על העיגולים השחורים מתחת לעיניים שלי, ״אני לא יודעת, אני קצת מבולבלת עם השעות של מקסיקו והטיסה..״ מלמלתי מתיישבת על המיטה שלו , ״בואי תשני קצת, נתעורר בבוקר ונחשוב אוקיי, תתנתקי קצת״ הוא אמר והנהנתי, ״פתחתי את המזוודה שלי והוצאתי מכנס וחולצה פשוטים, ״אית׳י אתה יכול לא להגיד כלום בנתיים? כיאילו שאני פה? אני רוצה ספייס מכולם״ אמרתי והוא הסתכל עליי מחייך כשהנהן, ״אני הולכת להחליף בגדים״ אמרתי מנסה לחייך כשנכנסתי לחדר האמבטיה של אית׳ן, הורדתי את החולצה והחצאית, הסנדלים והאיפור, שמתי את מכנס הפיג׳מה הפשוט ואת החולצה ויצאתי חזרה לחדר של אית׳ן, ״לפני שהולכים לישון, היום הולדת שלך נגמרת עוד שלוש דקות, תכבי את הנר ותבקשי משאלה..״ הוא אמר מחזיק בקאפקייק עם קצפת ועליו נר תכלת דלוק, הוא החזיק את הקאפקייק ביד אחת ומצלמת וידיאו ביד השנייה, הוא צילם אותי מהרגע שיצאתי מחדר האמבטיה, ״אית׳י אני נראת רע״ אמרתי מנסה להסתתר מהמצלמה מצחקקת, ״את יפה בדיוק כמו תמיד, את מבזבזת זמן והמשאלה שלך לא תתגשם כי תפספסי את היום הולדת, יש לך שתי דקות!״ הוא אמר מזרז אותי וצחקוק קטן יצא לי, עצמתי עיניים ושמתי את שתי הידיים על הפנים, ״הלוואי ש..״ אמרתי וחשבתי לעצמי בלב מה בא לי, להיות תמיד בריאה והכי חשוב מאושרת, ״עכשיו תכבי את הנר״ אית׳ן אמר כשהורדתי כת הידיים ופתחתי עיניים, נשפתי על הנר ואיתן עמד לידי מסובב את המצלמה אלינו, ״מזל טוב לחברה הכי טובה שלי, אני מאחל לעצמי שאני אהיה לצידך בימי הולדת שלך עוד מלא שנים״ הוא אמר נותן לי נשיקה בלחי בזמן שהוא מצלם אותנו, ״לילה טוב!״ הוא אמר למצלמה כשסגר אותה והניח אותה חזרה בארון, ״אמא שלי התקשרה לספר לי מה קרה, קורטני ובריטני התקשרו אליה מודאגות, ההורים שלך דואגים לך״ הוא אמר והסתכלתי לרצפה, התקשרתי לג׳וליין וחיכיתי שהיא תענה, זה יותר קל מלדבר עם ההורים שלי, ״היי, הכל בסדר איתי, אני רק רוצה כמה ימים להיות לבד, איפה אני?״ חזרתי על השאלה שלה כשהסתכלתי על אית׳ן והתלבטתי אם לספר, ״ אם אני אגיד לך את מבטיחה לא לגלות לאף אחד? לא לבנות , לא לאמא ואבא ולא ל.. ניק?״ שאלתי והיא שתקה כמה שניות, ״ אני מבטיחה מאדי, על מי תסמכי אם לא עליי״ היא אמרה וחייכתי, ״אני אצל אית׳ן בוושינגטון״ אמרתי ואנחת הקלה יצאה לה, ״הוא שומר עלייך?״ היא שאלה וצחקקתי, ״מי ישמור עליי אם לא הוא ״ אמרתי מחייכת כשהסתכלתי עליו וסומק קל עלה לו ללחיים, ״תדברי איתי אם את צריכה משהו..״ היא אמרה לי לפני שניתקנו את השיחה ..
״עכשיו, בואי לישון..״ הוא אמר והנהנתי, נשכבתי במיטה שלו והוא התקרב לספה אצלו בחדר, ״אתה לא בא לפה?״ שאלתי אותו לא מבינה לפני שעצמתי עיניים, ״אני לא חושב שכדאי במצב הנוכחי״ הוא אמר ונאנחתי, ״אית׳ן זו המיטה שלך, אז או שתישן פה איתי או שאני אשן על הספה ואתה פה״ אמרתי והוא הסתכל עליי מבין שאני יותר עקשנית, ״את לא ישנה על הספה הזו, היא לא נוחה״ הוא אמר וגיחחתי, הוא שם כרית שתפריד בנינו וזה גרם לי להרים גבה, ״אית׳י , אתה פוחד שאני אנסה לעשות משהו בלילה?״ שאלתי על סף גיחוך והוא הרים גבה משועשע ממני, ״מי זו המאדי הזו שמדברת ככה?״ הוא שאל שולח יד לבטן שלי ומדגדג אותי, ״דיי אית׳י ״ אמרתי מתחילה לצחוק ומנסה להחזיר לו תוך כדי, ״מאדי תרגיעי״ הוא אמר צוחק גם הוא, ״טוב די!״ אמרתי נכנעת אחרי כמה דקות, ״אני לא נושמת״ אמרתי מנסה להרגע, ״לישון!״ הוא הכריז ונשכבתי יפה ועצמתי עיניים, ״אני אוהב שאת ממושמעת״ הוא אמר והתחלתי לצחוק והוא אחריי..