״טוב אני ודין אתמול דיברנו.. ״ היא אמרה מתחילה נרגשת, ״והחלטנו שאנחנו רוצים להתחתן כמה שיותר מהר.. בחתונה הכי מצומצמת שיכולה להיות ומהירה כי אי אפשר לקחת חופש מהעבודה וכאלה אז סגרנו היום עם הכנסיה ברחוב לידינו.. בערב אנחנו הולכים להתחתן בטקס קטנטן ומצומצם שהאורחים שלו היו את , אית׳ן , בוני החברה הכי טובה שלי מהעבודה וג׳יימס החבר הכי טוב של דין.. ״ היא אמרה והלסת שלי נשמטה, ״גאד.. מה עם אמא שלך?״ שאלתי אותה והיא חייכה, ״אנחנו נעשה מסיבה עוד כמה חודשים אבל רק אירוע, הטקס יהיה היום ..״ היא אמרה ונשמתי עמוק, ״בטוח?״ שאלתי והיא הנהנה, ״אוקיי.. שאני אלך עם אית׳ן לסיבוב קניות קטן?״ שאלתי והיא צחקקה בהנהון..
״אל תשכחי לקנות עקבים !״ היא איימה עלי לפני שיצאנו ואית׳ן חייך כמו מפגר, ״קורעת..״ אמרתי מתחילה לצחוק כשהמשכתי ללכת, ״אני לא צוחקת, פעם אחת בחיים שימי עקבים בשבילי.. בתמונות מהיום אני רוצה שתיהי מושלמת, זה המזכרת היחידה שתהיה לי מהחתונה התמונות המצומצמות שלנו..״ היא אמרה ונאנחתי, זה נגד כל העקרונות שלי, ״אני לא מאמינה שאני הולכת לשים את הנעלי עינויים המפגרות האלה בשבילך..״ אמרתי נכנעת כשיצאנו מהבית וירדנו למטה לרחוב, שם הזמנו מונית לחנות להשכרת בגדים לאירועים, נתחיל מאית׳ן... הוא הגיב הרבה יותר טוב מאיך שציפיתי שיגיב לבשורה של רייצ'ל ..
המזל של אית׳ן חוץ מזה שהוא ספורטאי מצטיין, גאון מהלך, חנון חמוד, וגבר רגיש ומתחשב הוא שגם היופי לא דילג עליו, הוא חתיך הורס בקטע מושלם, וטוקסידו נראה עליו פשוט וואו, התאמנו לו פפיון כי עניבה גורמת לו להראות רציני וזקן והסתכלנו על האזור הנשי בחנות, ״וואו..״ אית׳ן אמר נבהל מצחקק כשהסתכל על שמלה ירוקה עם נוצות ורדרדות וסגולות, ״אולי תמדדי..״ הוא אמר צוחק ואני גלגלתי עיניים מהילדותיות שלו, ״אתה תינוק..״ אמרתי מגחחת, הסתכלתי בין השמלות עד שראיתי שאית׳ן כבר כמה דקות מסתכל על שמלה מסויימת ולא זז ממנה, ״מה זה?״ שאלתי מתקדמת אליו, ״את לא תאהבי אותה, היא נשית מידי בשבילך..״ הוא אמר מצחקק כשהלך משם ואני הלכתי כדי לראות את השמלה המדוברת, ״אני חושבת שאני אמדוד אותה...״ אמרתי מחייכת, היא הייתה בצבע ורוד עתיק יפה עם קיווצים , צמודה ומיני, היא הייתה יפה ואפילו קצת סקסית בעיני, היא קרצה לי, חיץ מזה גם אם זה לא ממש הטעם שלי, אני רק מודדת בשביל הצחוק בנתיים, נכנסתי איתה לתא מדידה והסתכלתי על עצמי במראה, העובדת של המקום באה להסתכל אם אני מסתדרת והייתה מופתעת, ״זה מדהים עלייך! אני מיד מביאה לך עקבים תואמים.. מה המידה שלך בנעלים?״ היא שאלה וניסיתי להתחמק אבל היא לא נתנה לי, ״37 וחצי..״ אמרתי ותוך ארבע דקות מיואשות היא חזרה עם עקבים בצבע תואם אבל גובה לא נורמלי, מי נהאנשים שהולכים על מגדלים כאלה, זה גובה של ביניין, אבל נעלתי אותם בכל זאת , יצאתי מהתא מדידה לאט לאט מחשש לנפילה וראיתי את אית׳ן מרים את המבט שלו מהרצפה כשישב לחכות לי על הכורסא והלסת שלו נשמטה על הרצפה, ״ דיי נו..״ אמרתי מגחחת, ״מאדי את חייבת ללבוש את זה, את נראת מושלמת!״ זה כל מה שהוא הוציא מהפה, אז אמרתי חיים רק פעם אחת, שיהיה לי מזכרת לכל החיים.. , ״כמה עולה לקנות את זה ולא רק להשכיר אותה?״ שאלתי מחייכת , ״אממ היא מאוד יקרה.. היא ממש חדשה , היא הגיעה אתמול ועדיין לא נלבשה מעולם..״ המוכרת ניסתה לרמוז לי שזה מעבר לתחום הכספי שלי, היא לא ידעה מאיזה בית אני מגיעה, ״ובכל זאת ?״ שאלתי מחייכת בנימוס , ״לפי דולר זה יוצא... 913 דולרים ..״ היא אמרה וחייכתי, שלפתי לה כרטיס אשראי וחיכיתי שתעביר והיא הייתה בשוק ..
YOU ARE READING
למה דווקא אני?
ChickLitסיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...