לאחר שלושה ימים עם אנטיביוטיקה התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב, כנראה העובדה שהתחיל לרדת שלג בחוץ והכריסמס עוד שלושה ימים עשה את העבודה וגרם לי להבריא,
עבדתי כל היום באולפן עם שניים מהכותבים של האלבום בכורה שלי, אנחנו עובדים קשה על השירים לאלבום, וחוץ ממני כותבים אותו עוד חמישה כותבים סופר מוכשרים שניק ודניאל הם שניים מהם, בצהרים יצאתי לאכול עם אית׳ן שהיה פנוי לבלות איתי כי צ׳ייס ודיאנה נסעו יחד לפארק שעשועים יחד , אית׳ן צילם אותי בארוחת צהרים שלנו כי לטענתו אני לא מראה למעריצים שלי מספיק מהחיים הנורמליים שלי , זה הצחיק אותי , ״מעריצים״ מלמלתי מגחחת, זה שאנשים מתחברים למוזיקה שאני מייצרת לא אומר שהם אוהבים אותי כבן אדם, במיוחד שאני ממש לא מי שאני כמאדי על הבמה,
לבשתי סוודר גדול מצמר מזויף יש לציין, עם משקפי שמש, המון צמידים, ג׳ינס ארוך שחור משופשף ומגפונים עם עקב קטן ,דיברנו הרבה על ההסתגלות שלנו בחודשים מאז סיום הלימודים, דיברנו על העתיד ובעיקר על זה שאחרי שאני מתכננת את החיים שלי מגיל שתיים עשרה התוכנית שלי השתנה לפשוט לזרום עם החיים, אחרי הפסקת הצהרים נסענו יחד לקניון לקנות את מתנות הכריסמס שלנו כל אחד למי שהוא צריך וכשסיימנו הוא החזיר אותי למשרדי החברה כדי שאמשיך לעבוד על השירים, הוא הבטיח שיוריד לי את הדברים בבית ושאין לי מה לדאוג..
חזרתי הביתה מותשת מהיום, ראיתי כל כך הרבה מילים, עד שכבר כל האותיות התבלבלו לי בראש, ראיתי את אית׳ן אצלי בבית בסלון יחד עם ניק ודניאל יושבים על הספה ורואים משחק, ״עד כמה זה מוזר שאני נכנסת לבית שלי ואני רואה שלושה פולשים שלא אמורים להיות פה?״ שאלתי בקול והם הסתובבו אליי, ״היי לך״ ניק אמר מחייך מתעלם מהשאלה שלי, ״ובכל זאת אני סקרנית, מה פשר ההתנחלות?״ שאלתי מניחה את התיק והמילים בכניסה, ״נפל לנו עץ על הבית ואין לנו חשמל, ויקח חודש שלהם עד שישפצו לנו את הבית, אז עד שנמצא פתרון לבית החלטנו שחשוב יותר לא לפספס את המשחק אז באנו לכאן לראות את המשחק ואית׳ן בא להוריד את הדברים שלך אז הזמנו אותו להשאר..״ ניק אמר מסביר , ״אז תעברו אליי לחודש מה הבעיה?״ שאלתי אותם והם שלושתם הסתכלו עליי במבט מוזר , ״מה הביג דיל? אתה גם ככה ישן פה כל החורף בגלל שאני שונאת לילות חורפיים, ואתה כמו אחי הגדול ככה שזה לא כזה מוזר יש לי אחלה חדר אורחים שלא בשימוש..״ אמרתי להם וקיבלתי בתמורה חיוכים, ״וזה לא יפריע לך?״ דניאל שאל וסימנתי שלא עם הראש, ״את חושבת שאני צריך ליידע את בריטני וסוג של לקבל ממנה אישור?״ דניאל שאל אותי וזה גרם לשאר לא להחזיק את עצמם ולפרוץ בצחוק, ״כדאי שתודיע לה.. בכל זאת אתם יוצאים כבר חצי שנה עוד פחות משבוע..״ אמרתי ונורה נדלקה לו, ״זה מאוד נכון!״ הוא אמר והייתי מופתעת, ״אתה לא זכרת את העובדה שעוד פחות משבוע אתם יחד חצי שנה נכון?״ שאלתי מגלגלת עיניים, ״בטח שידעתי את זה , וגם זכרתי , פשוט כרגע.. זה קצת ברח לי מהראש זה הכל..״ הוא אמר מתרץ לי תירוצים וצחקקתי, ״עפתי להתקלח!״ אמרתי מודיעה ועליתי למעלה , כשיצאתי שמעתי את שלושתם צועקים על הטלוויזיה כנראה איזה עברה נעשתה במשחק שלא בצדק.
שמתי פיג׳מה ונשכבתי במיטה, הדלקתי טלוויזיה וראיתי אקס פקטור שבדיוק שודר, אני לא זוכרת מתי נרדמתי, אבל כשנרדמתי הבנים עוד צעקו מלמטה..
YOU ARE READING
למה דווקא אני?
ChickLitסיפורה של מדיסון (מאדי ) הלנה ויקטוריה ג'ונסון בת 17 וחצי גרה בניו יורק, לומדת בתיכון בשנה האחרונה שלה , מצב חברתי סבבה, היא לא בלתי נראת אבל היא לא מהכלבות של התיכון, היא מעודדת בקבוצת המעודדות של בית הספר כי כל תלמיד בבית הספר צריך לקחת חלק בפעיל...