פרסי ג'קסון בערים האבודות

הקרב על המחנה חלק ג'

נ.מ. של אותו חייל, המשך ישיר של הפרק הקודם ושל זה שלפניו.

בדיוק לפני שהתחלנו את המשחק, פרסי עצר את כולנו.

"אני יודע שאתם רוצים לשחק וכל זה, אבל יש לנו בעיה." הוא הוביל אותנו דרך היער אל צידו של המחנה, ולפנינו התגלה צבא ענקי של מפלצות.

"נראה שהם לא לגמרי קלטו את זה שאמרנו שאנחנו עוזבים רק בערב," אמר פרסי. "או שהם הבינו שעבדנו עליהם, אבל רק חלקית. זה לא משנה, באו נפתיע אותם ונרסק אותם לפני שהם מרסקים את המחנה!"

באתי לשאול איך הם יכולים לרסק את המחנה אם הם לא יכולים להיכנס לתוכו, אבל אז ראיתי את כל התותחים והקטפולטות שהם הביאו. יש להם יותר שכל ממה שציפיתי.

"פרנק, תכוון את האנשים שלך שיעשו מלקחיים אל הים, אני אמשוך אותם לאמצע! יוונים, באו נהרוג דברים!" צעק פרסי עם המון כריזמה, והסתער.

מאחוריו הסתערו כל החצויים של המחנה במבנה לחימה שהם קראו לו 'ראש חץ'. המבנה אומר שהאדם שמקדימה (פרסי) מרסק את השורות של האויב, וכל השאר מרחיבים את הנזק מאחוריו.

עקרונית, המבנה הזה הוא מבנה ממש לא אידאלי. ברגע שראש המערך מת, כל המערך מתפרק, והוא אמור למות די מהר בהתחשב בכך שהוא מסתער בלי גיבוי על צבא מסודר. אבל היוונים, מאמינים שכל עוד פרסי בראש המערך הכל בסדר, אז מי אני שאתווכח.

"רומאים, שמעתם את פרסי!" אמר פרנק. "מלקחיים! קוהרטה ארבע מאחוריי, אחת שלוש ושש מצד ימין, שתיים חמש ושבע בצד שמאל. אין לנו זמן, כולם לרוץ למקומות!"

הסתדרנו בצורת האות V על פי ההוראות של פרנק, והתקדמנו במהירות אל עבר המפלצות. צבא המפלצות הוקף בקלות, כיוון שהם ניסו לתקוף את היוונים, שתקפו אותם מהאמצע. ציפיתי שפעולת ההסחה של היוונים תגרום להם להמון אבדות, אבל היה נראה שהם שורדים. למעשה, לא ראיתי אפילו יווני אחד נופל.

אני הייתי בדיוק מאחורי פרנק, ככה שלא היה לי הרבה מה לעשות. בזמן שאנחנו ניסינו ללחוץ את המפלצות אל הים ולחסום אותם מלצאת מהצדדים, היוונים הגיע כבר לצד השני.

"אמ, אדוני הפריאטור?" פניתי אל פרנק, משתדל לא להפריע לו.

"כן ג'ורג'," אמר פרנק בנועם, ופורר עוד כמה מפלצות. הוא הפך לפיל ודרך על עוד כמה, ואז הפך לטיגריס. ללא ספק יש סיבה שהוא הפריאטור.

"למה אנחנו לא לומדים להילחם כמוהם?" שאלתי, והחוויתי על היוונים, שנלחמו כמו מטורפים. "הם נלחמים הרבה יותר טוב!"

"כי אין לנו את האנשים שיש להם, שעליהם הם מסתמכים כדי שהמבנה לא יתפורר," הוא אמר, והפך לדוב.

"למה אתה מתכוון?" שאלתי, מנסה לעזור לו בלחימה. הרגשתי די חסר תועלת.

"תראה, יש להם את קלאריס, ויש להם את אנבת', שהן ככל הנראה נלחמות כמו קוהרטה שלמה," הוא אמר, והחווה לעברן. "וחוץ מזה, יש להם את פרסי. פרסי מתפקד כמו לגיון שלם בפני עצמו, אם לא יותר מזה."