פרסי ג'קסון בערים האבודות

אני אולי ברווז, אבל בוב לא צנצנת

נ.מ. פרסי.

ממש התלהבתי כשגיליתי שיש לי יכולת לשלוט במים, ובוב ממש התלהב מזה שגיליתי את זה.

איזה יופי! כבר חשבתי שאתה תמשיך לחשוב כאילו היכולת המיוחדת היחידה שלך זה טלקינזיס. זאת בכלל יכולת חדשה, כנראה זה אחד הדברים שקיבלת. הבאסה זה שיכולת השליטה שלך במים לא חזקה כמו לפני המעבר.

"מסתבר שהוא הידרוקנטיקאי," אמר הבחור עם הפרצוף החביב שלא ידעתי את שמו. "זה אומר שהוא יכול לשלוט במים."

את המשך המשפט לש כל כך שמעתי, כי בוב התערב.

זה לא מדויק. אתה הבן של *ביפ*, שזה אומר שאתה לא רק יכול לשלוט במים, אלא גם ל*ביפ*, ו*ביפ*, ו- רגע, אתה לא שומע מה אני אומר שאתה עוד יכול לעשות, נכון?

'כן, נכון. אני אחזור להקשיב למה שמדברים.'

"לפחות הוא לא טלפת," אמר ברי-פרצופחמוץ. " זה אומר שיהיה אפשר לקרוא לו את המחשבות."

אם הוא יעבור את המחסומים שלי, אני צנצנת.

'כן, אני יודע,' חייכתי לעצמי. 'וחוץ מזה, אם הוא בעצמו טלפת אני ברווז.'

למה אתה כל כך בטוח שהוא לא טלפת?

'אני לא כל כך בטוח, אני רק רוצה לוודא שאני לא ברווז.'

למה שתהיה ברווז?

'לא יודע, למה שאני אהיה אלף?'

יש בזה משהו. כנראה גם אני צריך לוודא שאני לא צנצנת.

'לא נראה לי שאתה צנצנת, קוראים לך בוב. בוב זה לא שם של צנצנת.'

אבל אתה קראת לי בוב, ואתה לא יודע אם אני צנצנת או לא.

'אמרתי לך שאני כן יודע, אתה לא צנצנת.'

אבל הוכחת את זה מזה שקוראים לי בוב.

'בדיוק!'

אתה אידיוט.

'ואתה צנצנת.'

אבל אמרת שאני לא צנצנת!

'אתה רואה? אתה מסכים שאתה לא צנצנת.'

אנ- עזוב, הוויכוח הזה מטומטם.

'כן, יש לי הרגשה שדיברו אלי באמצע השיחה שלנו. ביי!'

"פרסי, אתה שומע אותי?" שאל אותי אולדן, שעמד ממש מולי.

"בטח שאני שומע," אמרתי, מנסה להיראות כאילו אני ידע על מה מדובר.

"אז למה לא ענית אם אתה מסכים שאני אקרא את המחשבות שלך?"

"אה," אמרתי, שמח שהוא אמר מה הייתה השאלה, ועוד יותר שמח שהייתה לי תשובה טובה.

"פשוט אני מתלבט, כי זה די חודר לפרטיות שלי," הסברתי. "אבל האמת היא שאני מניח שאין כל כך ברירה אחרת, אז טוב. אני מסכים."

"יופי, ילד טוב," אמר אולדן, בדיוק כשבוב אמר את אותו הדבר. אולדן הניח את ידיו על הרקות שלי, והתרכז.

הוא נכנס אל השכבות הראשונות של הריק שעוטף את התודעה שלך, דיווח בוב. הוא ממשיך להתקדם, אבל נראה שכמות השכבות מקשה עליו. הריק בתודעה שלך מבלבל אותו, כי זה לא נראה לו כמו מחסום אלא בתור מחשבות אותנטיות.

'זה בגלל שזה באמת המחשבות שלי, נכון?'

כן, אבל אל תצעק את המחשבות כל כך חזק. הוא ממשיך להתקדם, ככה שאם היית חושב את זה עכשיו הוא כנראה היה שומע אותך.

'אוקיי, אני אשתדל,' חשבתי חלש. זה היה מסובך, ולא הייתי כל כך בטוח שהצלחתי.

מעולה, בדיוק ככה חושבים חלש. בכל מקרה, נשארו לו רק עוד שתי שכבות עד שהוא מגיע אל הסבל שלך. לא ציפיתי שהוא יצליח להתקדם כל כך הרבה. הוא ממש מתאמץ להתקדם, אבל נראה שנגמר לו הכוח. הוא יוצא! הצלחנו! אני לא צנצנת!

'חשבתי שהסכמנו על זה קודם.'

אה, כן, נכון. טוב, עכשיו תקשיב, אמור להיות מעניין. הוא הולך לדבר על מה שהוא הרגיש במוח שלך, ואתה צריך לוודא שאתה לא ברווז.

--------------------------------------

העליתי עוד פרק! אמנם קצת מאוחר, אבל עדיין היום. בערך.

כלומר, זה בכל מקרה היום כשאני כותב את השורות האלה, אבל.. נו, הבנתם.

הייתה לי בעיה קטנה היום, איזו בדיקה רפואית נוראית שלקחה השראה כנראה משיטות העינוי של האינקווזיציה, אז לא יכולתי לכתוב מוקדם יותר.

תגידו תודה שבכלל העליתי פרק, כמעט התעלפתי היום. חמש פעמים. בתוך שעה אחת.

זה גם פרק מוצלח, אז בכלל. אמנם לא מתקדמת העלילה כל כך, אבל הוא עדיין ממש טוב לפי דעתי.