פרסי ג'קסון בערים האבודות

חלק מעבר, סליחה שהוא כזה אומלל

נ.מ. כללית.

פרסי מיהר לעבר נהר האיסט, דרכו הוא התכוון להגיע לים ומשם ללונג איילנד, גבעת החצויים.

בגלל שהוא לא היה במחנה די הרבה זמן הוא כבר ממש התגעגע, והתחיל לדמיין את המחנה כמקום מושלם, שטוף אור, עם אוויר נקי במיוחד, את המחסום נגד מפלצות הוא דמיין כחומה זוהרת, ובאופן כללי הוא דמיין אותו מושלם יותר.

נהר האיסט היה הנהר הקרוב ביותר לביתו, מה שהפך אותו לנתיב המהיר ביותר עבור פרסי לים, ומשם לחוף לונג איילנד, ומשם למחנה החצויים. כל מה שהוא היה צריך זה לקפוץ למים ולפקוד עליהם להביא אותו לשם.

בפעם הקודמת שהוא עשה את זה, מישהו ראה אותו וצילם אותו, ואז הסתובבו באינטרנט מלא סרטונים על איך שהוא קפץ למים ומלא שמועות על מה הדוקטור ניסה לחקור שם (הדוקטור זה פרסי, למי שלא הבין).

בתור לקח מהפעם ההיא הוא החליט למצוא מקום שממנו הוא יוכל לקפוץ בלי הפרעה. הוא מצא בדיוק יום קודם מקום מוסתר יחסית על שפת הנהר, וממנו הוא תכנן לקפוץ.

מקום המסתור היה עשוי מעצים, ובאמצע היה משטח נרחב יחסית של דשא. המקום היה ממש יפה, והוא באמת רצה לקחת את אנבת' לשם בהזדמנות כלשהי.

כשפרסי הגיע למקום המסתור הייתה לו תחושה מוזרה, כאילו לפני רגע היה שם אל כלשהו, אבל בגלל שהוא לא ראה סיבה שיהיה שם אל, וגם לא ראה סיבה שזה ישפיע עליו, הוא התעלם מהתחושה.

בדיוק כשהוא עמד לקפוץ אל הנהר הוא ראה חפץ מעניין. החפץ היה נראה מגניב, כמו איזה מקל קסמים או משהו, אז פרסי לקח אותו. הוא גם היה עם גביש זוהר בקצה, אז בכלל.

פרסי הניף את השרביט בהתלהבות של ילד, גורם לאור להשתקף דרך הגביש לכל מיני כיוונים במשך כחצי דקה, עד שהוא נזכר שהוא צריך למהר למחנה.

כשהוא הפסיק את ההנפות, השתקפות האור מהגביש נעצרה בדיוק על המים מולו.

הייתה לו איזו תחושה מוזרה, כאילו התת מודע שלו מנסה למנוע אותו מלעשות את מה שהוא עמד לעשות, אבל בהיעדר הסבר הגיוני פרסי התעלם מהתחושה.

הוא התרכז בכוח שלו וברצון שלו להגיע למחנה כפי שהוא דמיין אותו, וקפץ למים.

כשהוא קפץ קרו כמה דברים מוזרים.

הדבר הראשון המוזר שקרה היה שהופיע מאחוריו הבזק של אור, ומתוכו יצא... גם פרסי? בכל מקרה, פרסי שקפץ ראה רק את ההבזק של האור, אליו הוא לא ייחס יותר מדי חשיבות.

הדבר השני המוזר היה שרגע לפני שהוא נחת במים הוא הרגיש שהוא נסחף עם האור במקום ליפול למים.

הוא גם הרגיש שכוח הריכוז שלו, שאותו הוא השקיע בשביל להפעיל את כוחותיו, היה הדבר היחיד שהחזיק אותו שלם.

בדיוק אז התחיל קול מוזר לדבר בתוך הראש שלו. זה, ללא ספק, היה ההתחלה של החלק המוזר ביותר באותו יום.

--------------------------------------

אז, פרק נוסף. אתם יכולים לזקוף את זה לזכות עצמכם, כל אלה שהגיבו.

אני יודע, הפרק הזה קצת קצר ובלי הרבה פרטים, אבל הוא ההתחלה של כל הקרוסאבר. זה הופך אותו לפרק די חשוב.

זה שהוצאתי את הפרק עכשיו זה ממש לא מובן מאליו, כי עכשיו מוצאי שבועות, אז תעריכו.

אני רק מציין שככל שיהיו יותר אנשים שיראו שהם אוהבים את הסיפור יש יותר סיכויים שאני אוציא את הפרק הבא בקרוב. תעשו עם המידע הזה מה שבא לכם.

אני כנראה לא אוכל להוציא עוד פרקים עד יום ראשון, ובלי מספיק התלהבות מהפרק הנוכחי אני גם לא כל כך אנסה לעשות את זה.

אגב, אם מישהו זוכר מה השיעורים שהיו לסופי בספר הראשון, אני אשמח מאד שהוא יכתוב לי למטה בתגובות. היו שמונה, נכון?

אני זוכר אלמנטליזם, היקום, טלפתיה, אלכימיה, היסטוריה, ספורט, וזנים שונים. חסר לי עוד אחד, וגם איך קוראים לשיעור על זנים שונים. תעזרו לי, אני צריך את זה להמשך.