פרסי ג'קסון בערים האבודות

אה, זה מקום של דברים לא קיימים.

נ.מ. פרסי.

הופענו באיזה מקום מעניין כזה, עם המון דשא ומכלאות.

קצת לפני זה פיץ אמר לי שמה שאני הולך לראות יהיה ההוכחה לזה שבני אדם טועים במשהו, ככה שקלטתי די מהר מה אני רואה בתוך המכלאות: יצורים לא קיימים.

הם כן היו נראים די קיימים מבחינה פיזית, אבל היו שם דינוזאורים וממותות ועוד חיות של אמורות להתקיים, אם כי הנוצות של הדינוזאורים היו בצבעי ניאון משום מה (כן, המדע גילה שלדינוזאורים היו נוצות, ככה שהדבר הזה לא הפתיע אותי).

"זה טי רקס זוהר?" שאלתי, מצביע על מכלאה רחוקה שבה השתולל יצור משונה. "או שאני סתם מדמיין את זה?"

"כן, זה טי רקס זוהר," אמר אולדן. "ונראה שגריידי, האבא המאמץ של סופי, נמצא שם, אז זה גם המקום שאליו אנחנו הולכים עכשיו."

הלכנו למכלאה של הטי רקס הזוהר, וראינו שם מחזה מעניין מאד: על גב הטי רקס היה מישהו, שבדיוק תפס משהו. זה היה נראה כמו נחש קטן שחור עם כנפיים, שכנראה התחבא בין נוצות הטי רקס.

המישהו, שעל פי האינפורמציה (מילה גבוהה שקיבלתי מבוב שקיבל אותה מאנבת') שאולדן נתן לנו היה כנראה גריידי, זרק את היצור המוזר לכמה יצורים מוזרים אחרים שעמדו ליד הקרקע, וקפץ למטה.

"התרחשויות מסעירות גריידי?" שאל אולדן, מאשר את זה שהאיש מולנו הוא גריידי. "או שאולי זה משהו שבשגרה?"

"חצי חצי," אמר גריידי. "זה רגיל שגילדי משתוללת, אבל נחשים מעופפים מוצצי דם זה נדיר. מי זה?" הוא הצביע עליי כשהוא אמר את שתי המילים האחרונות.

"זה אלף אבוד נוסף שמצאנו," אמר אולדן. "בינתיים עוד אין לו מקום מסודר להיות בו, ואין בדיוק מי שידאג למה שהוא צריך, אז הצמדנו אותו לסופי לכל הקניות הראשונות והדברים האלה, כי הם ממילא צריכים את אותם דברים. אל דאגה, זה לא שהצמדנו אותם לגמרי, ועכשיו אתם צריכים לדאוג גם לו."

"אני אצטרך לדבר עם אדליין על משהו," אמר גריידי, בעיקר לעצמו. "צריך לעשות עם זה משהו..."

"אם אתה לא יכול לקבל גם את זה, אני יכול לעשות את זה במקומך," אמר אולדן. "אתה לא צריך להטריד את עצמך בעניין הזה."

"לא, לא, זה בסדר גמור שהוא יצטרף אלינו," אמר גריידי. "בואו, אתם צריכים לפגוש את אדליין, ואני צריך להתנקות לפני שהיא תראה כמה התלכלכתי."

"אבל זאת לא אשמתך," אמר אולדן. "אף אחד לא יכול לרכב על טי רקס בלי להתלכלך."

"כנראה מעולם לא ראית את אדליין בפעולה," אמר גריידי וגיחך.

אני כבר עכשיו אוהב את האדליין הזאת. וגם את גריידי.

'כן, גם אני. חבל שהם לא יכולים אמץ גם אותנו, זה היה יכול להיות נחמד. במיוחד שאין בעולם הזה אנשים נורמליים יותר.'

לגמרי. גם תראה את המקום הזה! הוא ממש נחמד, ויש פה ים קרוב ממש.

'כן, אני יודע, אני מרגיש. רגע, איך זה שאני מרגיש את הים?'

הוא פשוט נוטף אנרגיה מהסוג שלך, זה הגיוני שתרגיש את זה.

'טוב, אם אתה אומר... אוי, רגע! בטוח פספסתי משהו חשוב! אני צריך ללמוד לדבר איתך בצורה שאני גם אשים לב למה שקורה בחוץ.'

כן, רעיון טוב, אבל נתאמן אחר כך. עכשיו תבדוק מה הפסדת.

--------------------------------------

כפי שאמרתי, עוד פרק.

אני לא יכול לשחרר עוד פרק בקרוב, כנראה זה האחרון להיום. ביי!