פרסי ג'קסון בערים האבודות

כולם מחורפנים, יאיי!

נ.מ. פרסי.

אז, היום הראשון שלי בעולם האלפים עבר בהצלחה. הוא ללא ספק עמד כמעט בכל קריטריון אפשרי, והנה אני אעבור על ההצלחות אחת אחת.

1. לפני הכל, לא קרה לי שום דבר רע. זה משהו שצריך סעיף מיוחד, ואיזה סעיף יותר מיוחד מהראשון?

2. באופן מפתיע, התקבלתי לחברת האלפים כאלף מן המניין, ואפילו התקבלתי לבית הספר לבני האצולה. משום מה בוב צחק יותר מזה שהתקבלתי לבית ספר מאשר שאני נחשב כחלק ממעמד האצולה.

3. גיליתי כמות מרשימה מהכוחות שלי, ואת רובם אפילו הצלחתי לשמור כסוד, למקרה הצורך.

4. הצלחתי על ההתחלה לבלבל כמעט את כולם. זה היה סעיף ממש כיף.

5. הצלחתי לגרום לברי פרצופחמוץ לחייך. אחד ההישגים הגדולים שלי.

6. השגתי כוחות שלא היו לי בעבר, כמו טלקינזיס. אני לא יודע איזה עוד כוחות, אבל בוב אומר שנראה לו שיש עוד.

7. הצלחתי לדבר בשפה שלא דיברתי בה לפני זה מעולם (בוב הוסיף את הסעיף הזה, אני לא ידעתי את זה. מגניב).

8. הצלחתי לשמור את המחשבות שלי לעצמי, ובוב אפילו אומר שעשיתי טובה לכל הטלפתים בזה שעשיתי את זה.

9. אכלתי. אכלתי הרבה אוכל כחול. אחת ההצלחות הגדולות של היום.

10. עברתי את הבדיקה הרפואית בשלום, וחרפנתי את הרופא ואת כל מי ששמע על האבחנה שלו.

11. גרמתי לאלפים להרגיש אידיוטים על זה שהם לא האמינו בקסם, וזה די מגיע להם. הם צריכים להרגיש את האני האמיתי שלהם.

12. הצלחתי להסתגל ליוקרה המוגזמת, עד לרמה שזה התחיל להרגיש טבעי. אבל אז זה הפסיק, כי זה לא טבעי. אבל זה כבר לא כזה נורא.

13. קיבלתי בגדים נחמדים, ובערב בחדר שיפצרתי אותם ככה שהם מתאימים ללחימה. חוץ מהגלימה, זה לא אפשרי להילחם עם גלימה כבדה מלאה באבני חן או מתכות, ואי אפשר להפוך אותן לנוחות ללחימה בלי להרוס אותן. מה שכן, עשיתי שהמנגנון להורדת הגלימה יהיה פשוט בהרבה, אז זה לא כזה נורא.

14. השגתי שני חברים חדשים, שאני די מרוצה מהם. בוב גם המליץ עליהם, אז זה בכלל טוב.

15. יש לי מיטה וחדר, זה די מרשים בהתחשב בכך שרק הגעתי ואף אחד לא ידע שזה יקרה.

16. הצלחתי להצחיק בערך את כולם, ולגרום להם לחשוב שאני אידיוט מוחלט. זה אחד הסעיפים החשובים, אז החלטתי לשים אותו בסוף. כי איזה סעיף יותר מיוחד מהאחרון? (רמז: הסעיף הראשון).

בוב אמר שגם היה כישלון אחד, שלא דיברתי עם המועצה על הדרך שבה אני אחזור לעולם שלי, אבל הוא אמר שזה לא נורא, כי ממילא אנחנו צריכים לאגור כוח ושנים, אז יש לנו זמן.

את כל זה חשבתי בזמן ששכבתי על המיטה הענקית שנתנו לי בחדר העצום שהם התכוונו לתת לסופי להיות בו לבד. עוד משהו שחשבתי עליו היה זה שאם היו נותנים לי חדר כזה ענק להיות בו לבד הייתי כנראה מתחרפן.

היו חלונות ענקיים, לכל אורך החדר, מה שהיה די מגניב, אבל גרם לי לחשוב שכנראה אני אתעורר בזריחה. אני לא אוהב לקום מוקדם.

אמנם אני לא זוכר אף אחת מהפעמים שהלכתי לישון, אבל אני יכול להגיד בוודאות: אני ממש אוהב לעשות את זה. ממש.

אז למה אתה לא עושה את זה עכשיו?

'אממ... אתה יודע מה? צודק. כמה טוב שיש לי חבר חכם בראש.'

רגע אחר כך כבר נרדמתי על המיטה, חולם על איך סופי זורקת את ברי מהכיסא.

אני ללא ספק מבין למה אני אוהב לישון.

----------------------------------

זה רק אני, או שהפרק הושפע מזה שאני צריך ללכת לישון?

טוב, זה די בולט, בסוף הפרק הוא הולך לישון. אני כנראה צריך עשות את אותו הדבר.

טוב, אז אני אלך לישון. לילה טוב! או מה שלא יהיה הזמן שאתם קוראים את זה!