לידן
״תביאי תביאי את המבחן שלך״ ביקש שלומי כשקרא לי למשרד.
הנחתי את המבחן על השולחן והתיישבתי על הכיסא בעייפות, הבן אדם חופר כמו החיים.
״50 לידן?״ שלומי אמר באכזבה וחייכתי בגאווה,
״הכי גבוה שלי עד הלום״ אמרתי והוא נאנח.
״מה אני אעשה איתך?״ שאל בעייפות וצחקתי,
״מה שכולם עושים, מתייאשים ומעיפים״ עניתי בציניות ושילבתי את רגליי.
״תפסיקי״ מילמל בעייפות ושמתי לב לשקיות השחורות שמתחת לעיניו.
״שלומי, אתה נראה לא טוב״ אמרתי בדאגה והוא גיחך והסתכל עליי בבילבול,
״ככה את אומרת למישהו שהוא לא הטעם שלך? אני מצליח להבין למה אין לך חבר עד עכשיו״
צחקתי בהפתעה ושלומי צחק גם, ״קודם כל אין לי חבר כי אני לא רוצה ימכוער, והתכוונתי שאתה נראה ממש עייף״ הסברתי והוא הנהן.
״קח לך יום חופש, לא יקרה כלום גם ככה״ מילמלתי והוא גיחך,
״ושאני אשאיר את הפנימיה בלי השגחה ממך?״ אמר וצחקתי.
״רגע, מה את עושה פה? כבר עשר בבוקר אין לך בית ספר?״ שלומי שאל בבילבול והנהנתי,
התעטשתי וסידרתי את שיערי ״אני לא מרגישה טוב כל כך אז לא התעוררתי״ הסברתי והוא הסתכל עליי בדאגה, זה באמת היה נחמד לראות שהוא דואג לי.
״יש לך חום? את רוצה תה?״ שאל והנדתי בראשי לשלילה, ״אני אלך לי לבית ספר״.
חזרתי לחדר ולבשתי טייץ אפור וחולצה כחולה ושמתי אולסטאר שחורות, אספתי את שיערי לקוקו מבולגן והשפרצתי קצת מהבושם של פז.
רציתי להתקשר לפז בשביל שתחכה לי בהפסקה אבל נזכרתי שהטלפון שלי מוחרם.
נכנסתי בשער בית ספר וראיתי את פז יושבת עם אסיף ותומר, התחברה איתם הילדה.
התקדמתי לעברם והעפתי את התיק השחור שלי על תומר והתיישבתי על הספסל גם.
״החיים בזבל שמעו״ אמרתי והם הסתכלו עליי בהפתעה, הם חיכו שאסביר אך משכתי בכתפיי ושתקתי.
״אז בקיצור יש מסיבה היום של חבר טוב, אתן באות?״ תומר שאל וגילגלתי את עיניי.
שוב הסרט שנקרא ׳פז מתלבשת למסיבה׳ יתחיל ואני אתייאש עד מוות.
היא תוציא מלא בגדים על המיטה ותכריח אותי לעזור לה לבחור וכך גם בנעליים ובאיפור,
והאם לעשות קוקו, להשאיר פזור או לעשות בייביליס.
״אני אבוא, ואת לילוש?״ פז שאלה ועיניה האפורות בהקו, גיכחתי והנדתי בראשי לשלילה,
היא נאנחה בכעס וצחקתי.
״את יודעת שאני לא אוהבת ללכת למסיבות״ אמרתי והיא עשתה פרצוף כועס כמו ילדה קטנה,
״אבל מי ישמור עליי אם לא תבואי?״ עשתה פרצוף מתחנן והבנים כבר היו מבולבלים.
״את הולכת איתם, אז הם״ אמרתי ולקחתי את התיק וקמתי לכיתה.
״לא הבנתי מה הסיפור שלך״ אסיף לחש באוזני כשהתיישב לידי.
הרמתי גבות וחייכתי
YOU ARE READING
Successful.
Teen Fictionלידן היא נערה רגילה. פשוטה ומשעממת. אין בה שום דבר מיוחד והיא גרה בפנימיה. נערה חסרת תקוות וחלומות. כי כשאין מי יאמין בך, יתמוך בך, יעודד ויחזק אותך אז אתה לא שווה משהו. אתה לא מיוחד ואם אתה לא מיוחד אתה לא שווה מאמץ.
