Successful.

פרק 11- הפכים

לידן
״אז יש ערב הורים מחר״ פז סיכמה את השיחה וצחקתי.

ישבנו במשרד של שלומי- אני פז, אסיף ותומר ופז סיפרה שיש ערב הורים.
״מה מצחיק?״ אסיף שאל כשנרגעתי,
״השאלה פה היא למי מאיתנו הוא יילך קודם״ מילמלתי והתחלתי לצחוק שוב.

״מה כל כך מצחיק בזה?״ אסיף שאל ומשכתי בכתפיי ״לא יודעת״.

״קיצר די, החיים בזבל. ואין לי למה לחיות נשבעת״ אמרתי ונפלתי על המיטה של אסיף.

״כזאת מעצבנת״ פז מלמלה והתיישבה על הכיסא שהיה בחדר.
״בא לי לישון״ צעקתי ואת המילה האחרונה משכתי בהגזמה.

״ממה את כל כך עייפה?״ תומר שאל, ועצמתי את עיניי.
״לא יודעת. מהחיים?״ שאלתי בבילבול והם צחקו.

״סתם לא. עייפה מלראות את הפרצוף המכוער שלך כל בוקר״ אמרתי בציניות לתומר ופז זרקה עליי כרית ומלמלה לעצמה שזה לא יפה.

״כוסאמא שלך פז״ צעקתי עלייה וקמתי מהמיטה והרבצתי לה עם הכרית ״גם את נמאסת עליי״.

״בקיצור שלומי, אמר שהוא יילך לתומר ולידן ראשונים ואז אליי ולאסיף״ פז הסבירה והבנים הנהנו.

״רוצים נעשה משהו היום?״ תומר שאל ופז הנהנה במהירות וכשקלטה השפילה את מבטה בביישנות.

״מה נעשה?״ אסיף שאל ונאנחתי, לקחתי את הכרית מהמיטה שלו והנחתי את ראשי עלייה.

״לא יודע, ניצא נסתובב ו-״ תומר החל לומר אך קטעתי אותו כשנקרעתי מצחוק.

״מה כל כך מצחיק?״ ניסיתי להרגיע את הצחוק ולא יכולתי, לאחר כמה דקות התיישבתי על המיטה וכשניסיתי להסביר התחלתי לצחוק שוב.

״אוקי אוקי״ נרגעתי ופלטתי מידי פעם ציחקוקים.

״שלומי צריך ללכת לאסיפת הורים של כולנו, כי הוא ההורה של כולנו״ הסברתי והתחלתי לצחוק שוב.

״ילדה, את חולה בראש. זה לא מצחיק״ תומר אמר ואסיף ופז הסכימו אותו.

״זה ממש מצחיק״ אמרתי וקמתי מהמיטה ונעמדתי מול המראה בחדר שלהם.
אספתי את שיערי לקוקו גבוה ומרושל וסידרתי טיפה את הבגדים.

הסתכלתי מחוץ לחלון וראיתי שמתחיל להחשיך, ואם חשוך אז גם מתחיל להיות קר.
הסתיו מתקרב לצערי אז סימן שצריך בגדים ארוכים.

פתחתי את הארון של הבנים, וניסיתי להבדיל איזה חלק שייך לאסיף ואיזה לתומר.
״מה פה זה הבגדים של תומר?״ שאלתי ושלושתם הפנו את מבטם אליי,
תומר הסתכל עליי בבילבול והצביע על החלק השמאלי.

״יופי״ מילמלתי ולקחתי ז'קט מהחלק של אסיף.
״שאלת עליי אבל״ תומר אמר בבלבול והנהנתי,
״נכון, אני לא רוצה ללבוש משהו ששייך לך״ הסברתי ואסיף צחק ותומר הרביץ לו בצחוק.